אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק י › סימן יד

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק י · סימן יד

סימן יג

דין דהמשתתף עם הכהן צריך לרשום לעולם ובגוי אם יושב עמו במטבחיים אז אין צריך לרשום:

פיסקא והמשתתף עמהם צריך לרשום משמע אפי' עם הגוי ורמינהי המשתתף עם כהן צריך לרשום והמשתתף עם הגוי ופסולי המוקדשי' א"ל לרשום הב"ע דיתיב גוי אמסחת' דכוות' גבי כהן נמי דיתיב אמסחתא אמאי צריך לרשום דאמרי בישר' קא זבין א"ה גוי נמי אמרי בישרא קא זבין אלא הב"ע דיתיב גוי אכספתא פי' על הארגז שנותן בה הטבח המעות שמקבל תמיד מן הלוקחי' דהא ודאי מוכח' שפיר שהגוי שותף דגבי כהן אמרי' אפי' אינו משותף בה המוני המניה אבל גבי גוי א"ל המוני המניה דאין אמונה בגוי ואב"א סתם גוי מפעי פעי פי' תדיר הוא צועק אל תתנו בכך אלא בכך והכל יודעין שיש לו חלק בה לאפוקי כהן שהוא צנוע סומך על הטבח ושותק ואין מרגי' בו שהוא שותף והרמב"ם כ' וז"ל אם הכהן יושב עמו במטבחיים ונשא ונותן עמו א"צ לרשום והמשתתף עם הגוי א"צ לרשום ואפי' אינו עמו בשעת מכירה דסתם גוי מרבה דברים ומודיע לכל שהו' שותף וכ' עליו הטור ואינו נרא' כן מתוך הגמ' אלא בשותף עם הכהן בכל עניין צריך לרשום ובגוי אם יוש' עמו במטבחיים אז א"צ לרשום ע"כ ול"נ שאין כאן השגה גמורה שהרמב"ם אפשר דס"ל מדקאמר תלמודא וא"א ולא קאמר אי נמי כו' דהוי משמע דקאי בשינויי קמא אלא וא"א סתמ' קאמר דמשמע דתו לא בעי האיך שינוייא קמא אלא האי חילוק לחוד הוא דאיכא בין כהן ובין גוי דכהן לא מיפעי פעי א"כ כל היכא דליכא הוכחה גמורה כגון שיושב במטבחיים ונושא ונותן עמו שידוע לכל שהוא שותף חייב במתנו' וגבי גוי דמפעא פעא א"כ בודאי גלי למילת' וידוע לכל שהוא שותפו ופטור מן המתנות ומ"מ לא נ"ל דבריו דלפי דבריו דגבי גוי לעולם א"צ לרשום בדברי הברייתא צ"ל דמתני' דקתני והמשתתף עמהם צריך לרשום אכהן לחוד קאי ואין זו מסוגי' התלמוד דסתמא דתלמודא יאמ' בתחלת הסוגיא והמשתתף עמהם צריך לרשום אפי' עם הגוי כו' א"כ ס"ל דעמהם דקאמ' קאי אכהן ואגוי ובסוף הסוגיא ס"ל דקאי דווקא אכהן לחוד ועמהן דקאמר ר"ל עם כהנים דעלמא ועוד לפ"ז לא הל"ל וא"א גוי מפעא פעא אלא וא"א מאי עמהן דקאמר אכהן לחוד קאי דהא המקשה מתחל' לא הקשה אלא מדברי הבריית' דקתני המשתתף עם הכהן צריך לרשום ועם הגוי א"צ לרשום ולא הוה קשה ליה מ"ש כהן מגוי ואף שיש לדחוק ולומר דהרמב"ם מפרש הברייתא משתתף עם הגוי דא"צ לרשום בסתם גוי ומשתתף עם כהן דברייתא דצריך לרשום בסתם כהן שאינו נושא ונותן עמו וכי היכי דסבר הרמב"ם דכהן הנושא ונותן עמו במטבחיים א"צ לרשום אעפ"י שלא הוזכר בגמרא אלא שהסברא נותנת דדוקא בסתם כהן צריך לרשום דלא נודע שהוא שותף עמו וממילא כל שאינו מסתם כהן רק נושא ונותן עמו א"צ לרשום כן נאמר גבי גוי דווקא בסתם גוי אמרו שא"צ לרשום כאשר נזכר בגמרא סתם מיפעא פעא וממיל' כשאינו מן הסתם כגון שידענו בו שאינו מדבר מאומה ואינו מרב' בדברים גם גבי גוי צריך לרשום וא"כ נוכל לתרץ דבהכי איירי מתני' ואיפשר דמשום זה כללן באחת והמשתתף עמהן גוי דומי' דכהן שאינו מיפעא פעא ומאחר שעל הרוב לא ימצא גוי שאינו מיפעא פעי סתם הרמב"ם וכ' והמשתתף עם נכרי א"צ לרשום ולא חילק אבל מ"מ לא כיון אלא על סתם גוי וזהו שכ' אח"כ שסתם גוי מרבה כו' ואפשר הוא לדעתו אבל מ"מ דוחק הוא לומר דמתני' איירי דוקא בגוי דלא מיפעא פעי גם דוחק לומר דסתם כהן אינו נושא ונותן עמו בבית המטבחיים מאחר ששניהם ישראל ופסולי המוקדשים נמי דקתני מתניתין דא"צ לרשום היינו אותה הנמכרי' בבית כגון בכור ומעשר מאחר שהנאותן לבעלים שאין דמיהן קודש דכתיב בהן לא תפדה ולא תגאל ומ"ה לא התירו לו בשביל הנאתו לזלזל בהן למוכרן בשוק כדרך חולין אלא בתוך הבית ואע"פ שמפסיד בהן קצת שאין עליהן קופצי' כל כך והיינו דמוכחא מילתא שפסולי מוקדשים אבל שאר פסולי מוקדשי' שדמיהן נכנסו בקדושתן ומ"ה אי לא שרית להו למוכרן בשוק לא פריק להו מעיקרא אלא בזול ואיכא פסידא להקדש ומ"ה התירו לו למכור באיטלז כדתנן פסולי מוקדשין נמכרין באיטלז ונשחטין באיטלז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור מעשר ואם כן מאחר שאין כאן הוכחה צריך לרשום:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה