אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק י › סימן ב

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק י · סימן ב

סימן א

דין המזיק מתנות כהונה או שאכלן אינו חייב בדין לשלם מפני שאין לו תביע' ידוע ומ"מ חייב לצאת ידי שמים ולשלם וצריך ליתן מתנות לכהן חבר ולא לע"ה ואם יש כאן חבר והוא עשיר וכהן עם הארץ עני נותנין לעני:

אמר רב חסדא המזיק מתנות כהונה או שאכלן פטור מ"ט משום דכ' וזה יהיה משפט הכהנים דמשמע דוקא כשהן בעין ועוד קיימו' אבל אבדו אין לכהן דין עליהם וא"א משום דה"ל ממון שאין לו תובעין שיכול לדחות לכל כהן התובעו לא לך אני נותן אלא לכהן אחר וכ' התו' והרא"ש אחריהם שנפק' מינה בין הני תרי לישני דלל"ק אפילו לצאת ידי שמים לא מחייב דרחמנא פטריה ולל"ב מחייב אלא שאין הכהנים יכולים להוצי' ממנו בדין דמצי למימר לכל כהן התובעו לא בעינא למיתב לך אלא לאחר והרא"ש כ' מאחר שברייתא דלקמן דריש ריב"ב וזה למעוטי חזה ושוק שאינו דין מסייע לל"ב הלכך ק"ל כלישנ' בתרא לחומרא ע"כ והר"ן כ' אהא דאמר משו' דה"ל ממון שאין לו תובעי' ותמיהני א"כ מאי אירי' מזיק אפילו אי איתינהו בעינייהו נמי אין להם תובעי' ומשמע לי דה"ק כיון דמתנו' כהונה ממון שאין לו תובעים הוא נהי דכי איתינהו בעינייהו מחייב משום מצוה כי ליתנהו בעינייהו אין כאן מצוה ולא דין ממון הילכך פטור לגמרי ולפי' נ"ל דאפילו בבא לצאת ידי שמים פטור ולא נתחוור לי מה שכ' התו' דאיכ' בין ל"ק לל"ב דלמאן דמפיק לה מדכתי' זה אפי' בבא לצאת י"ש פטור ולל"ב כיון דלא פטר לה אלא משום דה"ל ממון שאין לו תובעים בבא לצאת י"ש חייב ולא ידעתי למה דהנהו גוני דאמרינן בהו בפ' הגוזל ובפ' המפקיד בספק ממון דחייב בדיני שמים לא דמו להאי כלל דהכא אי לא מיחיי' משו' מצוה משום מאי מיחייב ומיהו ודאי לתרתי לישני מידת חסידו' הוא שישלם מדמייתי עלה בגמר' ת"ש בעל הבית העובר ממקום למקום וצריך ניטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני נוטל ולכשיחזור לביתו ישלם דברי ר"א וחכ"א עני היה באותה שעה טעמא דעני' הא עשי' משלם אמאי להוי כמזיק מתנו' כהונה או שאכלן ומשני אר"ח מדות חסידו' שנו כאן ומשמ' דלתרתי לישני משנינן בדרבנן דהכי קאמרי עני היה באותה שעה ובדין נטלן ואין כאן אפילו מדות חסידות הא אם עשיר היה אם חסיד היא ראוי שישלם ומר"א לא פרכינן כלל כדאיתא בגמרא מ"מ משמע דלכולהו לישני אפילו בבא לצאת י"ש פטור ואין בזה אלא מדות חסידות בלבד והא דאמרי' וא"א משום דלא ניחא לן בטעמא דאמרינן משום זה דאיצטריך לו לדרשא אחריתי כדאיתא בגמרא ע"כ ועתה אשב על דבריו מה שתמה הלא אפילו איתינהו במינייהו אין לו תובעים נ"ל דלק"מ דבודאי יש לו תובעי' וכל כהן התובעו ראשון צריך להשי' לו ואם משיב לו לא לך אתננה אלא לאחר צריך להוציא מידו וליתן לאחר או ליד ב"ד שיתנו לאחר ולא עוד אלא נראה בעיני דאם נרא' בעיני ב"ד שהיה רוצה להפק' כגון שמשיב לכהן אחר אתננה ולא אמר להם לאיזה כהן מפקיעי' ממנו ונותנים לכהן ראשון התובעו דאל"כ שום כהן לא יתבענו וגדולה מזו נרא' שאפי' לא היה תובעו שום כהן ורואין הב"ד שאין נותן מתנות כופין אותו לכך ומכין אותו עד שתצא נפשו עד שיקיי' המצוה המוטלת עליו אם איתא בעין וא"כ מ"ש אח"כ דלא דמי לכל אינך דחייב לצאת ידי שמים לפי שאין כאן חיוב ממון כלל כי אם מצוה ליתא לדבריו דהא חיובא ממון איכ' וכדפי' וא"כ אפי' היכא דאין כאן חיוב ממון משום שאין לו תובעין מחוייב לצאת ידי שמים ומ"ש שאין כאן אלא מידות חסידו' כדמשני בסוגיא ולא שחייב לצאת י"ש לק"מ דתלמודא משני לדברי הכל דאפילו לר"ח (לל"ק) דפטור לגמרי אפילו מחיוב י"ש מ"מ מודה דמידות חסידות שנו כאן וממילא להך לישנא דממון שאין לו תובעים דייקינן הא אם היה עשיר באותה שעה היה חייב לצאת י"ש וכ"ד הרמב"ם כדעת הרא"ש דק"ל כלישנא בתרא שכ' המזיק אין חייב לשל' מפני שהו' ממון שאין לו תובע ידוע ולישנא דאינו חייב משמע דוקא בדין כדפי' תו מסקינן אר"ש בר נחמי' אר"י מניין שאין נותנין מתנות לכהן ע"ה שנ' ויאמר לעם ליושבי בירושלי' לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזיקו בתור' ה' כל המחזי' יש לו מנה ושאין מחזיקות בתורת ה' אין לו מנה ומ"מ כתבנו לעיל בפ' כ"ה סימן ג' היכא דליכ' כהן חבר או אפי' איכא והחבר הוא עשיר והע"ה הוא עני טוב שיתן לו לעני:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה