אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ה › סימן ט

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ה · סימן ט

סימן ח

דין בד' פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיע אמו מכרתי לשחוט או בתה מכרתי לשחוט ואלו הן עי"ט האחרון של חג ועי"ט הראשון של פסח וערב עצרת וערב ר"ה ואם לא הודיע ונודע אחר כך שנשחטה אמו הרי זה מקח טעות והא דצריך להודיעו היינו כשמכר ביום אחד אבל כשמכר אמה אתמול א"צ להודיעו ואם מכר אחד לחתן והשני לכלה אפי' אינו ביום אחד צריך להודיעו:

מתניתין בד' פרקים בשנה המוכ' בהמה לחבירו צריך להודיע אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן עי"ט האחרון של חג ועי"ט הראשון של פסח וערב העצרת וערב ר"ה וכדברי ר"י הגלילי אף עי"כ בגליל אבל בכל שאר עי"ט אין חוששין ולא משום דלא חייבין להרבות בו בסעוד' דהא מבד"ר יתיב כולא שתא בתענית לבר עצרת' ומעלי יומא דכיפורי אלא לפי שאין אנו רגילי' לאכול בהמות כ"א בשר עוף ודגים כדאיתא בב"ר וכן מצאתי ג"כ במרדכי קטן שאינה מן הראוי לאכול בסעודת' אר"י אימתי בזמן שאין ריוח אבל אם יש ריווח א"צ להודיעו ומודה ר' יהוד' במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שצריך להודיע שהדבר ידוע ששניהם שוחטים ביום א' פירש"י בזמן שאין ריוח שמכר האם היום אבל בזמן שיש ריווח כגון שמכר הראשונה אתמול והשניי' היום ע"כ וה"ה אם מכר שתיהן אתמול דאמרינן שמא ישחוט אחת מהן דלא חיישינן אלא דוקא במוכר והרמב"ם פי' בענין אחר בד"א שצריך להודיעו שראה זה שלקח באח' נחפז לקנות והוא בסוף היום שחזקתו שהוא שוחט עתה אבל אם היה ריוח ביו' אינו צריך להודיעו שמא לא ישחוט עד למחר וכת' הרא"ש נראה שנדחק לפרש כך משום דאימתי דר"י קאי אמוכר בעי"ט דקאמ' ת"ק ועלה קאמר ר"י אימתי ולפרש דברי ת"ק ולחלק במוכר בערב י"ט עצמו בין שיש ריוח ובין שאינו ריוח ולא מסתבר כלל בפירושו דאם היה נחפז לקנות בסוף היום למה נאמר שישחוט היום יותר ממה שקנה בבקר אדרבה איפכא מסתבר' הקונ' בערב אין לו זמן לשחו' ולהפשיטו ולצורך מחר הוא קונה ומה שהוא נחפז לקנות לפי שבי"ט לא יוכל לקנות ואפשר שהת"ק לא דבר בפי' במוכר בעי"ט דווקא והייתי יכול לפרש דבריו בד' פרקים הללו סתם קונה בהמות בזמנים הללו קונה ע"מ לשוחטן בעי"ט ואף אם קנה יום או יומי' קוד' י"ט דעתו לשהות עד הי"ט שלא יטריח עד הי"ט ובא לפרש ר"י ת"ק דדוקא בעי"ט קאמ' ובתוספתא משמע כפירש"י דתניא אר"י בד"א כשחל י"כ בב' בשב' אבל חל באחת מכל ימי השבוע א"ל להודיע מפני שזה יכול לשחוט היום וזה למחר פי' כשחל להיות בשני בשבת הכל שוחטין בו ביום שאין רוצין לשחוט בע"ש לצורך יום ראשון ע"כ וכ"כ הרש"בא בחידושיו שנראה כדברי רש"י מכח ההיא תוספתא והר"ן כ' בשם הרמב"ן דמאי דאמרינן דבד' פרקים הללו המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו היינו לומר שאם לא הודיעו הוי כמקח טעו' אבל בשאר הימים המוכר א"ל להודיעו מיהו הלוקח צריך לשאול אבל אחרים כתבו שא"צ לשאול משום דאיכא ספיקא טובא שמא אין אם לזו ואת"ל יש לה ומכר' שמא לא לקחה לשחיטה ושמא מכאן ועד י' ימים ולזה הדעת אפשר שהמוכר שיודע שמכר צריך להודיעו אף בשאר ימות השנה כדי שלא יכשל הלוקח על ידו אלא שאם לא הודיעו לא הוי מקח טעות ע"כ והנ' מ"ש שאחרים אמרו שא"צ לשאול דבר פשוט הוא כמ"ש לקמן בסי' י' ומה שפי' נמי שהמוכר צריך להודיעו לאו דוקא צריך להודיע אלא חייב להודיע לו כדי שלא יכשיל ומה שכתב שהוא מקח טעות היכא שצריך להודיעו כתב נמי הרא"ש שכך מסתברא וכן כתב הרשב"א שהוא נכון הוא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה