אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ד › סימן יד

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן יד

סימן יג

דין דיש לנו להחמיר ולנהוג דין צ"ה בגידין הפנימים ובנידין החצוניים שהזנב מכה עליהם:

פסק כתב הרא"ש וז"ל וכאשר פירשנו שמועה זו כן קבלה רש"י ז"ל מפי רבותיו גאוני עולם רבינו יצחק סג"ל מווי"טרא. ורבינו יצחק בר יהודה ורבינו יעקב ב"י ז"ל שצומת הגידין הוא מחוץ לארכובה והזנב נופל עליהם וכן בעוף עד שעמד חכם הגדול הראב"ד ז"ל ומתוך פלפול סמך על מראה עיניו ומשמוש ידו וחלק על קבלתם להכשיר את הטריפות ולהטריף את הכשר ואלו היה אומ' לנו שהיה מקובל מרבו' כך היינו אומרים זו וזו קבלה אבל מסברת לבו פי' שרבה ורבה בר ר"ה נחלקו על ל"ה שרבה אמר דאגרמי ולבר כלומר מחוץ לעצם ורבא בר ר"ה אמר דאגרמי ולגיו מבפנים לעצם לצד חלל הבהמה ורבא בריה דרב ר"ה לא נחלקו עליהם אלא בענין ד"א להורות לנו מקום התחלת הגידין ופסק כמ"ד דאגרמי' ולגיו והביא ראיות שאין להם ממש ואינם כדי לכתבם כי כל ראיותיו וסברותיו למראה עיניו ישפוט ואנו בדקנו ומצאנו הדבר להיפך לכן אין לסמוך על חכמתו ולעקור קבלת חכמי התלמוד שהיו מקובלין מרבותינו גם רי"ף לא הביא בהלכותיו ההיא דאגרמי' לבר ודאגרמ' לגיו ואם הי' מקובל סברת הראב"ד ז"ל איך לא היה כותב דבר שהטריפות תלוי בו והיה פוסק הלכה כמאן א"ו דבר פשוט הוא שצ"ה מבחוץ וידוע שכח הבהמה וחזקתה תלויה בגידין שבחוץ וע"ז לא נסתפק אמורא וחכם וכל האמוראי לא דברו אלא על מקום התחלתן וסיומן ולכך מביא רי"ף ההיא דעילוי ערקימא להורות לנו על מקום התחלתן לאפוקי ממ"ד ערקומא גופא ואגרמיה לגיו ואגרמיה לבר לא הביא כי הביא ההוא דשמואל במקו' שהגידין צומתין עד מקום שמתפשטין וכל אותן סימנים אחרים שמורים לנו על סיומים וההיא דאגרמיה לגו ואגרמיה לבר בכללן הלכך לא הוצרך להביאו ע"כ ומה אעשה שהרשב"א תפס את דבריו עיקר וכן הר"ן הביא את דבריו וגדול' מזו שר"י תלמידו של הרא"ש כ' ונר' עיקר שהם בפני' כדעת הראב"ד כי בדקתי כמה פעמים ולא מצאתי אותם לא צמותי' ולא מחוברים אלא אותן שמבפנים אף ע"פ שתמצאם מבחוץ כמו בפנים כלומר אותן המינים בעצמם אבל לא צמותין ע"כ ומ"מ אין להקל ג"כ נגד כל הגדולים ע"כ נר' עיקר מ"ש חכם א' מהרי"ן חביב שמו וכתב וז"ל הר"ן לא הביא אלא פי' הראב"ד והכריח דבריו מלשון הגמרא וגם הרשב"א כ' בת"ה יש גידים במקום זה כלפי חוץ שהזנב מכה עליהם ויש כלפי פנים כנגד גוף הבהמה ואינם בדין זה אלא הפנימיים ע"כ וחכמי פרובינצ"א כך פסקו אבל בעל הספ' והתו' וגדולי צרפת ואשכנז כ' שהם לחוץ שהזנב מכה עליהם וכן בעוף וכיון שראינו כמה פוסקים מסכימים לדברי הראב"ד מי יכנוס ראשו בין ההרי' לכן ראוי ומחויב אצלינו לנהוג איסו' בגידין הפנימיי' גם בחיצוניי' עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה