אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ד › סימן ג

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן ג

סימן ב

דין המבכרת המקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים כי עדיין לא נקדש יצא רובו הרי זה יקבר ונפטר מן הבכורה ואם יצא שליש ומכרו לגוי חזר ויצא שליש אחר מכירתה מכירה ואינו קדוש ודין דאם יצא חציו כרוב אבר הוי כילוד ואם בכור הוא אסור להשליך לכלבים ומ"מ אינו פוטר הבא אחריו ואם חולין הוא אינו ניתר בשחיטת אמו:

מתני' המבכרת שהיא מקשה לילד מחתך אבר אבר ומשליך לכלבים לפי שעדיין לא נקדש לבכורה יצא רובו הרי זה יקבר ונפטר מן הבכורה:

גמ' אתמר יצא שליש ומכרו לגוי וחזר ויצא שליש אחר ר"ה אמר קדוש רבה אמר אינו קדוש ר"ה אמר קדו' קסבר למפרע הוא קדוש וכיון דנפיק ליה רובא איגלאי מילתא למפרע דמעי' הוה קדוש ומאי דזבן לא כלו' זבין רבה אמר אינו קדוש קסבר מכאן ולהבא הוא קדוש ומאי דזבין שפי' זבין ופליגי נמי בכה"ג דאיתא יצא שלי' דרך דופן ושלי' דרך רחם ר"ה אמר אינו קדוש רבה אמר קדו' ר"ה אמר אינו קדוש לטעמיה דסבר למפרע הוא קדוש ורוב' קמא ליתא ברחם רבה אמר קדוש נמי לטעמיה דקסבר מכאן ולהבא קדו' ורובא דרך רחם נפק וכ' הרא"ש נר' דהלכה כרבה דפריך לר"ה ממתני' דתנן המבכרת המקשה לילד מחתך א"א ומשליך לכלבים מאי לאו מחתך ומניח וא"א למפרע הוא קדוש אמאי משליך לכלבים הא קדוש ודוחק לשנויא לא במתתך ומשליך וסיפא דקתני יצא רובו יקבר משמ' דוקא יצא רובו כא' דחוק לשנויא בד"א במחתך ומשליך אבל במחתך ומניח נעשה כמי שיצא רובו ויקבר ועוד מדקאמר סתמא דתלמוד' ת"ש יצא רובו ה"ז יקבר מאי רובו אילימא רובו ממש עד השתא לא שמעי' דרובו ככולהו והיינו אליבא דרבה דאי לר"ה טובא קמ"ל דמחתך ומניח הוה כיצא רובו בבת אחת בעי רבא הלכו באברים אחר הרוב או לא ומסיק דאם יצא רובו במיעוט אבר פשיטא דהוי כילוד דלא שבקינן רובא דעובר ואזלינן בתר רוב דאבר ומבעיא ליה ביצא חציו וברוב אבר אי שדינן ההוא מיעוט אבר דגואי בתר רוב אבר והוי כילוד או לא ולא אפשיטא ואזלינן לחומרא וממילא נמי הא לא קא מבעייא לן אם יצא מיעוט ברוב אבר ואי שדינן מיעוט אבר דגואי בתר רוב אברים דהוי רובא דלא שבקינן רובא דעובר שבפנים ואזלינן בתר רוב אבר שבחוץ וכבר הוכחתי מסוגיא זו דיש לידה לאברים דאי אין לידה לאברי' אפילו לאיסור יוצא באבר עצמו לעשות כילוד והאי בעיי דהלכו באברים אחר הרוב כו' פירש רש"י דקאי אעניין בכור אי מותר לחתוך א"א ולהשליכו לכלבים דלא הוי כילוד ומשום מטיל מום בקדשים ליכא דמות' להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם כגון יציאת ראשו או רובו דרך מרגלותיו וכ"כ הרמב"ם הך בעיי' בענין בכו' אכן נר' דה"ה לענין חולין אי הוה כילוד מה שבפנים ואינו ניתר בשחיטת אמו ואם מת הרי הוא כולו נבילה אפי' המיעוט שבפנים וכן הטור הביאו לענין דין דבן פקוע כמ"ש. תו מסקינן בסוגיא כמה בעיו' לענין בכורה וכולהו לא נפשטו הוי ספק בכור ואעתיק לך מ"ש הרמב"ם בה' בכורות וז"ל בכור שכרכו בסיב והוציאוהו ולא נגע ברחם או שכרכו בשליית בהמה אחרת או שנכרכה עליו אחותו פי' נקבה וכן גרס ר"ת ויצא הואיל ולא נגע ברחם מ"מ ה"ז ספק בכור הדביק שני רחמי' זה לזה ויצא מזה ונכנס לזה ה"ז ספק אם נפטרה מן הבכורה הבהמה שנכנס בה הבכור הואיל ופטר רחם או לא נפטרה עד שיפטור רחמה ולדה נפתחו כותלי בית הרחם ויצ' ה"ז ספק אם נגיעות רחם מקדש' או אוירו נעקרו כותלי בית הרחם ונתלו בצווארו ה"ז ספק אם במקומו מקדש או מקדש אף חוץ למקומו נגממו כותלי בית הרחם אינו קדוש נפרץ מקצתו ועומד מרובה על הפרוץ ויצא דרך הפרוץ או שהיה פרוץ מרובה על העומד ויצא דרך העומד ה"ז ספק בכור ע"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה