ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ט · סימן כג
פסק כתב הרמב"ם הגט כשר בכל כתב ובכל לשון שיכתבנו ויהי' עניינו שמגרשה ופוטרה ממנו ומתירה לכל אדם כגון הרי את מותרת לכל אדם ויהי מבואר שלא יהא בו לשון המתפרש לב' ענייני' עד שאדם יכול לומר לכך נתכווין או לכך ויהיו אלו הדברים שאין בו ספק באותה לשון כו' עוד כתב הטור בשם הרמב"ם ז"ל וז"ל כתב הרמב"ם צריך שיהא הגט מבואר היטב באותו הכתב שיכתבנו עד שיודעין הקטנים לקרותו אותו כתב שאינם לא נבונים ולא טפשים אלא בינונים ולא יהא הכתב מעוקם ולא מקולקל שמא תראה אות לאות נמצא הענין משתנה הי' בו משמעות שני עניינים או שהי' בכתבו מעוקם או בילבול עד שאפשר שיקרא ממנו ענין אחר הואיל ונקר' לענין אחר אע"פ שיש בו מענין ומשמעו' גירושין ה"ז פסול ע"כ ולפי דעתי שאגב ריהטא לא הרגיש הטור שהדברים נגד בעל העיטור והרא"ש שכתבו לעיל אצ"ל למהך וגבי איגרת דלא קפדינא אלא אבעל שכתב ובא לערער אבל אסופר לא מקפדינא כלל ולא פסלינן מן הספק בפרט כה"ג שלא עבר אתיקון חכמים בכתיבתו והמ"מ גופא כתב דהרמב"ם אזיל לשיטתי' גבי ווי"ן הארוכין כו' עוד כתב הטור וז"ל שאלה למאז"ל גט הבא מארץ רחוקה ויש אותיות שמשתנות בין מדינה למדינה שיש מקומות שכותבין נו"ן זקופה כמו זיי"ן ורי"ש כותבין גג שלה קצר עד שנראה כעין יו"ד. תשובה צריך שיהא נקרא כתב הגט במקום כתיבתו לינוקא דלא חכים ולא טיפש ואם לאו אין כאן גט כלל ע"כ ופשוט הוא ולענין כתב משוי"ט כתב הרשב"א בתשובה ולענין כתיבת משא"ק כל כתב וכל לשון כשר בגיטין ואף לכתחלה ובהדיא תנינן גט שכתבו עברית ועדיו יוונית יוונית ועדיו עברית כשר ויוונית לאו דוקא דה"ה לשאר הלשונות וכדאיתא בהמביא תניינא האי שטר פרסאה דחתימי ביה ישראל מגבינן בי' וכו' א"ה מאי קמל"ן בכל לשון כשר תנינא גט, שכתבו עברית ועידיו יונית כו' מהו דתימא ה"מ גיטין אבל בעלמא לא קמל"ן אלמא אפי' פרסא כשר ובהדיא תניא בתוספתא גט שכתבו בה' לשונות והתמר עליו ה' עדים בה' לשונות כשר ואע"פ שהרמב"ם והראב"ד גורסין פסול מ"מ לא פסלוהו אלא בכתב בממש בה' לשונות ועדיו בה' לשונות הא באחד מהלשונות כשר עכ"ל והרא"ש כתב בתשובות וז"ל גט שלא נכתב בכתב אשורית מרובעת פסולין בארצינו אבל במקום עיגון שבא מארץ רחוק ואין שיירות מצוי להביא אחר לא הייתי פוסלו עכ"ל. והנה מהרא"י כתב בת"ה סי' ר"ל בשם הא"ז שצריך לכתוב כתיבה גסה ולא משוי"ט אפי' קוצו של יוד מעכב גם בכל בו כתב שצריך לכתוב כתיב' גסה דבעינן כתיבה תמה והנה רבו בה התשובות מן האחרונים והעיקר נראה בעיני שכל כתב וכתב של כל אומה ואומה נקרא כתב בפני עצמו וכשר חוץ ממשוי"ט שלנו שהוא כתב שאינו מתוקן אלא חצי כתב שבור ומקולקל ואינו דומה לשאר כתבי' שכך הם תולדות' מעיקרו ואל תשגיח במה שכת' הרא"ש בתשובה שאם הי' כתב וישראל באל"ף למ"ד ביחד דכשר שאני התם שאינו מעיקר ותורף הגט א"כ היכא דתינוק דלא טיפוש ולא חכים קורא שפיר כשר אבל חלילה להכשיר בתורף ותדע דהא הרא"ש גופא כתב דבעינן כתב אשורי מרובעת: