ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ט · סימן ט
פסק כתב הר"ן וז"ל הא דאתקין רב בגיטין איך פלוני בר פלוני פטור ותריך וכו' האי לישנא לאו דוקא דכיון דספר מקנה בעי' צריך שידבר הוא כדאמרינן בההיא גיטא דאשתכח בנהרדעא אנא אנדרוטולא דנהרדעא פטרית ותרכית יתיכי ועוד כתב וז"ל האי נוסחא גיטין שלא כתב בהן והרי את מותרת לכל אדם נראה שהם סוברים דכיון דכתב בי' למהך להתנסבא לא צריך למיכתב הרי את מותרת לכל אדם דלא תימא לא משמע אלא נשואין אבל בזנות לא התירה והוי לי' בחוץ מזונותיך דהוי שיור ליתא דבשל היתר נשואין אף זנות במשמע וראיי' לדבר מדתנן בפ' האשה רבה התירה לינשא והלכה וקלקלה חייבת שלא התירוה אלא להנשא ומסקינן בגמרא דקלקלה היינו כגון אלמנה לכ"ג אבל זינתה פטורה אלמא אף היתר זנות בכלל היתר נשואין ולפי זה אין כותבין הרי את מותרת לכל אדם אלא לשופרא דגיטא בעלמא ואין זו ראיי' לפי שאין הוראות ב"ד למחצה כשהיתירוה לינשא אף היתר זנות בכלל אלא שבודאי לא התירה בנשואת איסור ומ"ה אלמנה לכ"ג חייבת אבל במגרש אשתו איכא למיחש לשיורה וכ"כ הרמב"ן ז"ל דצריך לכתוב הרי את מותרת לכל אדם ואם לא כתב קרוב הדבר שאפי' נשאת תצא דבסוגין בעלמא משמע שזהו גופו של גט כדאמרינן וצריך להניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם ואמרי בפירקין לקמן כגון שכתב הרי את למטה ומותרת למעלה ואע"ג דכתב הרי את מותרת לכל אדם צריך נמי לכתוב למהך להתנסבא דלא משמע שתהא פנוי' ומותרת לכל ולא שתנשא לאחר ומותרת לכלם ע"כ. ובתיקוני גיטין ראיתי שהאריך בטעמי' לכתוב למהך להתנסבא וגם הרי את מותרת ובררתי הנאות מדבריו שכתב וז"ל עוד יש ליישב להכי קאמר פעם שנית הרי את מותרת לכל אדם כלומר אפילו אותן שקדושין תופסין בעבירה אני מתיר לך דתנן בהמגרש הרי את מותרת לכל אדם חוץ מכהן הדיוט פסולה הואיל וקידושין תופסין בחייבי לאוין והא דלא כתבינן והרי אנת משום דמדכר בלה"ק לכל אדם כדפרישי' לכך כתבינן נמי והרי את דהרי את לשון הקודש כתבי' כמו אמרי לחכמה אחותי את והרי את מותרת לכל אדם ונקט האי לישנא ולא נקט לכל גבר לאנסובי דה"א אבל מ"מ מעשה ידיה שלו ונמצא דאגידה בי' והלכך קאמר לכל אדם הרי את מותרת לכל הן לאנסובי הן למעשה ידיך ולא תהא בי כלל והאריך וקצרתי וכן המנהג בכל תפוצת ישראל הרי את מותרת לכל אדם וכן לומר בשעת מסירת הגט: