ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן יג
פיסקא היה במזרח וכתב במערב. מאן אלימא בעל היינו שמו ושמה שם עירו ושם עירה כו' וכתב הרא"ש מדברי התוס' ותימא אמאי לא מוקי לה בבעל ושם עירו היינו מקום דירתו והיה במזרח וכת' במערב היינו מקום עמידתו ביום הכתיבה דומיא דהא דמוקי לה בסופר ומדלא מוקי לי' הכי משמע שאין צריך לכתוב מקום עמידת הבעל והאשה ביום הכתיב' דכל גיטין הבאין ממדינת הים מי יודע באיזה מקו' האשה עומדת וה"ה באיש נמי וגם מקום הלידה א"צ לכתוב דעירו ועירה אמקום עיקר הדירה קאי ביהודה וגליל דלעיל בפ' השולח וגם עירו ועירה אין עיכוב בכתיבתו דמתני' לא קאמר אלא שינה אבל לא כתב כלל לא מיפסיל גיטא בהכי ונהגו באשכנז ובצרפת לכתוב מקום הלידה והעמידה ודירה היכא דיודעין משום חששת דשני יוסף בן שמעון ואם טעו ושינה מקום הלידה מעשה הי' והכשירו ר"ת ז"ל דדוקא שינה מקום הדירה הוא דהוי חששא משום שהוא ידוע לכל שכל אדם נקרא על שם מקום דירתו פלוני ממקום פלוני וכשרמאין שינוי המקום אומר לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש אבל מקום לידת האדם אינו ידוע וגם אינו נקרא על מקו' לידתו וליכא חששא ומשו' העדים אין לפוסלו דחתימי אשיקרא דכיון דא"צ לכותבו לא קיימו סהדי עלי' כדאמרינן בכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין אם הי' כתוב בן איש פלוני כהן דעדים אמנת שבשטר קא מסהדי ולא אפלוני כהן דאין צריך לכותבו ע"כ והאידנא אפי' מקום דירה נמי אינם כותבין כדי שלא יבא לידי תקלה וכותבין המקום שכותבין ונותנין בו הגט ועומד שם הבעל בשעת כתיבת הגט וכן כותבין על האש' העומדת היום וכו' אם היא אצלו בשעת כתיבת הגט וא"ל דאין מזכירין כלל מקומה בשום דבר והיכא שלא הזכיר שם העיר כלל כותבין רוב הפוסקים שאין לפסול גט בהכי ומ"מ נרא' היינו בדיעבד ובפרט מאחר שכתב המרדכי בפ' השולח אשה וכי בשביל שאנו מדמי' נעשה למעשה ומ"ה אפי' כבר נתנו הגט אם נוכל להשתדל לגט אחר חשוב כלכתחל' שלא תנשא אבל היכא דאיכא למיחש לעיגון כדי הוא ר"ת וכל הנמשכי' אחריו לסמוך עליהם בשעת הדחק. נחזור לסוגיא אלא הי' במזרח כו' קאי אסופר כדאמר להו רב לספרי כי יתביתו בשילי כתובו בשילי אע"ג דמימסרי לכו מילי בהיני וכי יתביתו בהיני כו' פי' שתי מקומות הי' סמוכות זו לזו ולרבותא נקטינן הכי דאע"פ שאין דומה כ"כ לשיקרא כיון שיכול לבא מזה לזה ביום א יש להחמיר וכתב הרא"ש וז"ל והא דקאמר אלא אסופר לאו דוקא אלא משום חששת העדים דצריך לכתוב בשטר שם העיר שהעדים חתומים בו אפי' נכתב בעיר אחרת שלא יאמר עמנו הייתם באותו יום במקום אחר ואין חוששין אם שנה בשטר הכתיבה תדע דאמרינן לעיל מלאו באשפה חתמו ונתנו לה כשר לר"מ ואמאי לא חיישינן שמא לא נכתוב מקום הכתיב' ונפסל וזרקו לאשפה אלא ודאי אין חשש בזה ע"כ וכן נוטה דברי הרמב"ם אכן התו' כתבו דקאי אסופר וה"ה אעדים כו' משמע דסופר ג"כ בעינן שלא לשנות ואם שינה פסול וכ"כ הס"ת שצריך להזכיר בו ג"כ מקום עמידת הסופר ולכך אמר שם שצריך שיעמדו הסופר והעדים במקום אחד וכן דעת הרמ"ה וכן דעת הסמ"ג והג"ה מיימוני וא"כ מי יעלה על דעתו להקל נגד כל אלו הגאונים עוד כתבו התוס' בשם ר"י דוקא בגיטין הוא דפסלינן היה במזרח כו' אבל בשאר שטרות אם כתב שילי בהיני כשר כדאמרינן באחד דיני ממונות שטר שכתבו באחד בניסן בשמיטה ובאו עדים ואמרו באחד בניסן עמנו הייתם כשר דחיישינן שמא איחרוהו וכתבוהו אלמ' אע"פ שלא הי' בעיר ביו' הכתוב בשטר כשר מ"מ אומ' ר"י שאין עושין יפה אותן שרגילין לכתוב כתובה בעיר אחרת שאין מקום החופה אע"פ שלא יהי' הסופר שם ביום החופה דלכתחלה צריך ליזהר אף בשאר שטרות כדאמר לי' רב לספרי' כי יתביתו בהיני וכו':