אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ח › סימן י

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן י

סימן ט

אמר רבא ג' מדות בגיטין פי' שחלוקין דיני גיטין משאר דיני שבת הא דאמר ר' קלוטה כמי שהונחה דמי ופליגי רבנן עלי' ה"מ דפליגי רבנן לענין שבת אבל הכא משום אנטורי הוא והא מינטר והא דאמר רב חסדא נעץ קנה ברה"י וזרק ונח על גביו אפי' גבוה ק' אמה חייב פי' דהויא לה הנחה ברה"י שאויר רשות היחיד עולה עד לרקיע אע"ג דאויר ר"ה אינו למעלה מעשרה ה"מ לענין שבת אבל הכא משום אנטורי הוא והא מינטר כך הוא גירס' הרא"ש ובגמרא שלנו גרסינן טרסקל וכתב הרשב"א דחידוש הוא כלומר אפי' טרסקל לא חשבינן לי' כמינטר אבל לענין שבת בלא טרסקל חשיב כרה"י כו' והא דאמר רבה אמר שמואל לא יעמוד אדם על גג זה וילקוט מי גשמים מגגו של חבירו שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה ה"מ לענין שבת אבל הכא משום קפידא הוא וכולי האי לא קפדי אינשי פי' אע"פ שאמרו חד מקום משאיל תרי' מקומות לא משאיל מ"מ אם השאיל חד גג ונפל על הגג שני לא אמרינן דהאי מקום לא משאיל לי' דכולי האי לא קפדי אינשי בפרט מאחר שאין תשמיש רגיל בגגין ולא קפדי וכתב הר"ן וז"ל כך פירש"י ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל מפרשה בפ"ה מהל' גרושין בשגג אחד שלה והאחד מאיש אחר דומיא דהא דשמואל דלא יעמוד אדם בגג זה כו' ע"כ ולא סיים דבריו ולא הכריע ביניהם וכך הוא לשון הרמב"ם היתה עומדת על גגה וזרקו לה ונפל לגג אחר סמוך לה אם יכולה לפשוט ידה וליטלה ה"ז מגורשת שאע"פ שדיורין חלוקין מלמעלה כשם שהן חלוקין מלמטה אין בני אדם מקפידין על מקום כיוצא בזה ע"כ ויפה כתב דא"ל דאיירי בגג של חבירו אין הענין שוה שכתב מגיטין לנדון דשבת דאיירי בשני בעלי בתים והכא איירי בבעל בית אחד גם הטור הביא דברי הרמב"ם באחרונה משמע דהכי ס"ל:

תו מסיק אמר אביי שתי חצירות זו לפנים מזו פנימית שלה וחיצונה שלו ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות וזרקו לה כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה נגד הפנימית ה"ז מגורשת מ"ט פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מנטרה ופי' התו' שדוקא שחצר החצונה יש לה נמי מחיצה גבוה מפסקה בגגה לפנימי אלא שיש לה לפנימה מחיצה קטנה בפני עצמה דאל"ה הא לא משתמר אויר הפנימי משום בני החיצונה א"נ אפי' בלא מחיצה גבוה מבפנים איירי אלא שיש לה מחיצה גבוה מבחוץ וכן דעת רוב המחברים ואי לא דמסתפינה מחביריי אמינא דדוקא בכה"ג שאין לחצר החיצונה עוד מחיצה שמפסקת לפנימית דאי בכה"ג דחזינא דפנימית מינטר באפי נפשה והחיצונית באפי נפשה שהרי פנימית לא היתה צריכה למחיצתה וכן חיצונה למחיצות הפנימית ודוקא כשאין מחיצה חצונה אלא מבחוץ א"כ חצונה. סומכת אמחיצה של פנימיות מ"ה אמרינן לענין גבוה המחיצה של חצונה שהפנימית סומכת עלי' מאימת אנשים שבחוץ והיינו שפירש"י שפיר שמחיצה החצונה משתעבדת לפנימית ובחנם פי' תוס' על פי' רש"י משתעבדת לאו דוקא קאמר כו' דלאו בשיעבוד ממש קאמר אלא כמו שפי' ואיירי שהיא. עומדת בצד חצירה כו' משא"כ בקופות קופה זו בתוך זו פנימית שלה והחיצונה שלו וזרקו לה אפילו הגיע לאויר הפנימית אינה מגורשת מ"ט דהא לא נח פירש"י לפי שאין מחיצו' כלי עשוין לאוירן דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו ע"כ והנה תו' הבינו דעתו דס"ל אין אויר כלי קונה והקשו עליו ופירושו דזו לא נח באויר הפנימית אבל הגיע לתוך אויר חלל פנימית דכ"ע מודה דהוי גט דאויר כלי קונה קודם שנחו ואני אומר דאף רש"י לא עלה בדעתי בע"א ואין להאריך ופריך וכי נח מאי הוי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא הכא במאי עסקינן בקופה שאין לה שוליים פי' דפנימית מונחת על גבי קרקע:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה