ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן ח
אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן לגיטין אמרו ולא לדבר אחר ופריך איתבי' ר' אבא וכן לענין החוב אמר זרוק לי חובי כו' לא צריכא דאמר לי' זרוק לי חובי בתורת גיטין א"ה מאי למימרא מהו דתימא מצי אמר לי' משטה אני בך קמ"ל וכתבו התו' אהא דמקשה אי הכי מאי למימרא וא"ת אדרבה תקשי לי' אמאי קרוב ללוה חייב לוה כיון דאמר זרוק חובי ותיפטר קרוב ללוה נמי ליפטר וי"ל דמיירי מסתמא שמפרש לו שיזרוק לו למקום שיוכל לשומרו הוא ומסיק אמר רב חסדא גט בידה ומשיחה בידו אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו אינה מגורשת ואם לאו מגורש' וכ' הרא"ש פר"ת כגון שהגט כב' והמשיחה דקה דאי משוך לי' לגבי' מפסיק בענין זה פירש הר' יוסף בשם הרשב"ם דמיהדק קשר יפה ולא איפסוק כשיביאנ' אצלו אבל אם קפצ' ידה ומחמת זה יפסוק החוט כשהוא מושך לא מיקרי נתינה ור"י אומר דמקרי שפיר נתינה כיון שהוא התחיל הנתינה קרינא בי' שפיר ונתן אע"פ שהיא גמרה הנתינה וכן לעיל בפ"ב אל תתגרשי בו אלא בפני ב"ד פלוני ואמרינן כי מטה התם אגרשה לה ומסתברא אפילו הוציאה הגט מרשותה בינתיים ושוב נטלתו ובאה לאותו ב"ד אע"פ שבנטיל' האחרונה לא בא הגט לידה מיד הבעל כיון דתחילת נתינתו להתגרש נתנו בידה ונתן קרינא בי' ולא טלי גיטך מעל גבי קרקע הוא וכן האומר לאשה ה"ז גיטך ולא תתגרשי בו עד לאחר ל' יום דמיבעי' בפ' הכותב אם הניחו בצידי ר"ה אי הוי גט אבל אם נטלתו וישנה בידה בסוף שלשים יום משמע דמגורשת אע"פ שמעצמו' גומרת הנתינה ונ"ל דלא דמי דהתם מעיקרא נתינה מעליותא הוא אעפ"י שיש הפסק בנתיי' במ"מ כשיגיע הזמן והגט בידה מגורש' ע"י נתינה הראשונה אבל הכא מעיקרא לא הוי נתינה דכל זמן שידה פתוחה יכול לנתקו ולהביאו אצלו וכשקפצה ידה הרי היא עושה כל הנתינה ע"כ א"כ הסכים לדעת ר"ח כל שיכול להביא הגט אצלו במשיחה שבידו כשהיא לא תסגור את ידה אינה מגורשת וכ"כ הטור שהסכים הרא"ש לסברת ר"ת והאי ר"י שהזכיר כמדומה שאינו ר"י בעל התו' שלנו שבתו' כתב וז"ל ונראה דלא מיירי כשהיתה ידה פתוחה ולאחר שנתן הגט בידה קפצה ידה דא"כ אפי' אין יכול להביאו אצלו אינה מגורשת כיון דבשעת נתינה הי' יכול להביאו אצלו ומה שקופצת ידה אח"כ זה אינו עושה הבעל אלא היא וה"ל טלי גיטך מעל גבי קרקע ואינו גט אלא נראה לר"י דאיירי שכבר היתה קפוצה והוא תחב הגט לתוך ידה ואם תחוב כ"כ בחוזק עד שאינו יכול להביאו אצלו הוי מגורש' ור"ת מפרש דבידה פתוחה איירי שפיר ואם אינו יכול להביאו אצלו היינו כשהגט כבד ואם ימשוך אצלו תינתק המשיחה ואומר אני ר"י שהוזכר בתו' הוא ר"י אחר פירש היינו ר"י שהוזכרו בתו' הוא ג"כ על דרך הנכון ואפשר אף ר"ת מודה לזה וכתבו עוד בתו' וז"ל וצריך ליזהר שתהא יד האשה פתוחה עד שיניח כל הגט בידה דאם תקפוץ ידה בעוד שהבעל אוחז בראש הגט בידו לא הוי גט דהוי כמו גט בידה ומשיחה בידו ונראה דכשר דלא גרע מערק לי' חרצי' ושלפתו דהוי גט אע"ג דביד הבעל להדק מתניו שלא תפול והמחמיר תבא עליו ברכה ע"כ וכן כתוב בסמ"ג והוא הנכון להחמיר לכתחלה: