אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ו › סימן י

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ו · סימן י

סימן ט

מתניתין האומר כתבו גט ותנו לאשתי כתבו אגרת ותנו לה הרי אלו יכתבו ויתנו פטרוה פרנס' עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום ומסיק ת"ר שלחוה שבקוה תרכוה הרי אלו יכתבו, ויתנו פטרוה פרנסוה עשו לה כראוי עשו לה כנימוס לא אמר כלום איבעיא להו הוציאוה מהו עזבוה מהו התירוה מהו הניחוה מהו הועילו לה מהו עשו כדת מהו פשוט מיהא חדא דתניא עשו לה כדת, עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום וממילא כל אינך לא נפשטו ואזלינן בהו לחומרא ולא יכתבו ויתנו ואם כתבו ונתנ' ה"ז ספק וחולצת ולא מתייבמת תו מסקינן תני' ר' נתן אומר פיטרוה דבריו קיימין פירש שהוא פטורן שכתוב בגט פטרוה לא אמר כלום דלשון פטור וחובה הוא להקל מעליה חובת שחייבת ומסיק אמר רבא ר' נתן בבלאה הוא דייק בין פטרוה לפיטרוה תנא דידן דבר א"י הוא לא דייק לפי שכל סיפור לשון עברי ואינו משמע כלל לשון אלא פיטורין הכתוב בגט שהוא לשון ארמאי ותימא שהרי"ף והרא"ש וכל המחברים השמיטו הא דר' נתן לדייק בין פיטרוה לפטרוה דהא ר' נתן בבלאי הוא ואנו נגררין אחר לשון בבל והר"ן נמי תמה וז"ל והרי"ף והרמב"ם לא כתבוהו ולא ידעתי למה דהא להא מילתא בבלאי אנן ע"כ ויותר התימא לפי דעת הרא"ש שכתב לקמן בפרק המגרש דפיטרוה ביו"ד הוה ליה גט ופטרוה הוא פטרוהו מחוב ומ"ה פסק לקמן דצריך לכתוב יו"ד בין פי"א לטי"ת אמנם רש"י פי' להיפך וז"ל ולי נראה פטרוה שע"כ בלשון צוואה הוא כמו שלחוה וכמו דברו שבוודאי הוא לשון גט פטורין שהוא הדג"ש פטרוה שכל צוואה רפה כמו שאמרו שלחו מכם שמעו מלכים אף פיטרוה הוא לשון פטור וחובה דאי לשון פטורין היה לו להדגיש פטרוה ע"כ ואף לפרש"י הכל תלוי בחירק ולא ביו"ד וכן המנהג שאין כותבין יו"ד בין פי"א לטי"ת ומאחר שדקדוק הלשון לע"ע אינו נשארין כ"כ ומ"ה לעולם לא אמר כלום ומ"ה כתבו סתמא פטרוה לא אמר כלום אכן נראה בעיני שאם אמר פטרוה בין בחיר"ק בין בלא חיר"ק והיו כותבין ונותנין שחולצת ולא מתייבמת דאין הכרע לפי' רש"י וא' ידוע אם כיון ללשון גט פיטורין זו לא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה