אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ה › סימן כ

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ה · סימן כ

סימן יט

מתניתין הפעוטו' מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין עד כמה מחוי רב יהודא לרב יצחק בר"י כבר שית כבר שבע במתניתין תנא כבר תשע כבר עשר ולא פליגי כל חד וחד לפי חורפי' וטעמא מאי אמר רב אבא בר יעקב אמר ר' יוחנן משום כדי חייו ואמרים עלה בפרק מציאת האשה אמר רפרם ל"ש אלא שאין שום אפוטרפוס אבל יש שום אפטרופוס אין מקחן מקח ואין מכרן ממכר ושם ביארתי סי' כ"ט וכת' הרמב"ם בסי' כ"ט מהלכות מכירה וז"ל קטן עד שש שנים אין הקנייתו לאחרים כלום ומשש שנים עד שיגדול אם יודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנתו קיימת בין בדבר מרובה בין בדבר מועט בין במתנות בריא בין במתנות ש"מ ודבר זה מדברי חכמים כמו שבארנו כדי שלא יבטל וימצא מי שימכר לו וליקח ממנו והכל במטלטלין אבל בקרקע אינו מוכר ולא נותן עד שיגדל. בודקין את הקטן אם יודע בטיב משא ומתן אם אינו יודע לפי שיש קטן וחכם ונבון והוא בן ז' ויש אחר שאפילו בן י"ג אינו יודע בטיב משא ומתן והטור הביא הרמב"ם ונוסחא מוטעית נזדמן לו ומה שמשמע מדבריו שאפילו אחר י' שנים בודקין אותו ודעת הרמ"ה אינו כן שכתב עד עשרה. סתמא בחזקת שאינו חריף וצריך בדיק' ומכאן ואילך סתמי' בחזק' חריף. עד שיתברר לך שאינו חריף. וכן נוטין דעת הרא"ש שאמר מבן יו"ד ואילך כל שאינו שוטה ממכרו ממכר ומכל מקו' נראה דברי הרמב"ם להצריכה בדיקה כי אפשר שמהלכו עם הבריות אבל בענין משא ומתן אין לו הבנה בטיב משא ומתן כלל וכן הוא בנמצא ובפרט האידנ' דנפישא רמאי שאם אין לו הבנה בטיב משא ומתן בקל יפתה אותן למכור וליתן את שלהם וכתב הרא"ש וז"ל כתב רב האי בשער שלישי של ספר מקח שלא ימכור אלא לכדי חייו כדגרסינן עלה אמר ר' אבא בר יעקב א"ר יוחנן משום כדי חייו ולפי דעתינו אנו רואין שאם יש שום ממון הרב' שינתן לו ממנו מקצת בסחורה כדי שיתלמד מקח וממכר אעפ"י שא"צ לכדי חייו ולפי מראות עיני הדיינים עכ"ל והרמב"ן ז"ל כתב כיון דתקנו רבנן שיהא ממכרן ממכר לא פליג בין כדי חייו ובין יתר מכדי חייו שהרי במתנות אסיקנא דמתנה מתנה בין מתנה מרובה ובין מתנה מועטת ואעפ"י שאין שום כדי חייו כי היכא דלעבדי ליה מיליה ואפ"ה לא פלוג רבנן וה"נ משמע בשילהי מציאת האשה גבי המשליש מעות לבתו וכך מסתברא ע"כ. ומסיק עד כמה א"ר יונה א"ר זירא עד שתות כגדול מה שפי' רש"י עד שתות קנה כו' ט"ס הוא אלא עד שתות מחול ושתות קנה כו' וכ"כ הרמב"ם וז"ל קטן היודע בטיב משא ומתן שאין לו אפטרופוס ונשא ונתן במטלטלין וטעה דינו כדין הגדול שפחות משתות הוי מחיל שתות קנה ומחזיר האונאה יתר על שתות בטל מקח ע"כ ומסיק ומתנותיו מתנה אחת מתנת בריא אחת מתנת ש"מ ואחת מתנה מרוב' ואחת מתנה מועטת ומה שפיר ר"ח לעניין מתנה אפי' יש לו אפוטרופוס מתנותיו מתנ' כבר כתבת דבריו באריכות ס"פ מציאות האשה ע"ש וכתב הרא"ש שדברי התוס' ומדלא קאמר נמי אחת מתנות מטלטלין ואחת מתנות קרקעות נרא דווקא במטלטלין דאיירי בהו קאמר והא דאמרינן בפ' מי שמת גב פחות מבן עשרים דאין מוכר בנכסי אביו ומתנתו מתנה במקרקע התם בגדול בן שלש עשרה ויום אחד אלא שאינו מוכר עד שיהא בן עשרים מצא ג' דינים במקרקעי גבי קטן במקרקעי שלו כגון שנתנו לו במתנה או שקנאו לו אפטרופי' אינו מוכר ואינו נותן עד שיגדלו דהיינו בן י"ג ויום אחד והביא ב' שערות וכשיגדל מוכר ונותן ומבן י"ג ואילך במקרקע שירש מאבותיו אינו מוכר עד שיהא בן עשרים אבל נותן במתנה עוד יש חילוק בין מוכר לנותן במקרקעי שלא ירש מאביו שמוכר משהגדיל ובעינן שיודע בטיב משא ומתן ומתנה יכול ליתן אפי' אינו יודע בטיב משא ומתן רק שלא יהא שוטה ומה שכתב הרא"ש שאם יודע בטיב משא ומתן והוא חריף מיד כשהגדיל יכול למכור לנכסי אביו וחולק על הרי"ף אכתוב דבריו אי"ה בפ' מי שמת כתב הרא"ש בתשובה והטור הביאו וז"ל שאם ירש ש"ח מאביו שיכול ליתנו במסירה וכתיבה דלענין זה חשיב כמטלטלין ויכול ליתנו לאחר ע"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה