ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן ד
דין דבגט ארוסה צריך לכתוב ארוסתי ואם כתב אנתתי פסול אפי' בדיעבד ובגט נשואה שכתב ארוסתי נמי פסול:
פסק כתב מהרמא"י דאין לכתוב בגט ארוסה אלא ארוסתי ואע"ג דמוכח כמה קראי בהדיא דארוסה קרו ליה אשתו. ותרגומו דאשתי איתת דהיינו אנתתי וה"נ אשכחן כמה דוכתי בתלמודא דתני אשתו על ארוסתו. מ"מ נראה דיש להוכיח דלכל הפחות לכתחלה צריך לכתוב ארוסתי דבפ' כל הגט אמרינן דצריך להניח הסופר מקום הזמן בגט של ארוסה משום גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. ומקשו שם התו' דמה קפידא איכא אי יכתוב הסופר הזמן דהא ליכא למיחש בגט זה אחר נישואין שהעדים לא יחתמו לו מפני שהן רואי' שהוא מוקדם ואחר הנישואין פסול המוקדם משום פירי. ומתרצינן משום ר"מ. דכיון דרואים העדים שכתוב בגט ארוסתי יחתמו אחר הנישואין דיסברו שעודה ארוסה היא. ע"כ מהכא מוכח דפשיטא דרגילות בעולם לכתוב ארוסתי. מדנקטו להו התוס' בפשיטות ואכתי איכא למימר דנהי נמי דרגילות הוא הכי. מ"מ נוכל לומר אי כתב אינתתי נמי שפיר דמי. והתם גזרינן משום דשמא יכתוב כמו שרגילין לכתוב אמנם נראה דע"כ יש קפידא לכתוב אנתתי. דהספר מדקדק התם, מכח קפסיק ותני דאיירי כמו בגט ארוסה. וא"כ אית ליה נמי לדקדק דאמאי פסיק ותני דצריך להניח מקום הזמן. הא היכא זמנין דלא צריך כגון אם כתב אנתתי בגט דלא צריך להניח מקום הזמן ותו ממאי תקנו חכמים מידי דאית לי' טרחא לסופר שיניח עתה מקו' הזמן ולכותבו פעם אחרת. הא אפשר בלי שום טירחא שיכתוב אנתתי. אלא ע"כ יש קפידא לכתוב הכי לכל הפחות לכתחל'. ע"כ. וא"כ בדיעבד כשר. וכן פסק ר' ירוחם במעשה שבא לפניו בנידון זה להכשיר אכן לבי נוטה להחמיר ולומר דאפילו דיעבד ראוי לפוסלו מאחר דקפדו אזמן משום פירות לר"ל ואף רבי יוחנן סבר דיש להקפיד משום פירות, אי לאו דסבר דיש לבעל פירות עד שעת נתינה. וכל היכא דאיכא להקפיד קפדינן. והכא ק"ו דאיכא למיחש שמא תטרוף תוס' כתוב' מלקוחות ולא אסקי אדעתא דארוסה הואי ותגבה שלא כדין שהרי אפילו כתב לה תוס' ונתגרשה או נתארמלה מן האירוסין אין לה דק"ל כר"א בפ' אעפ"י שאמר לא כתב לה אלא ע"מ לכונסה. ואפי' תאמר שהלקוחו' אסקי אדעתייהו ולומר שמא, ארוסה, אתה. מ"מ נראה דודאי אוקמה אחזקת נישואין. שהרי אין דרך לכתוב כתובה לארוסה ק"ו תוס' כתובה שהוא מחמת חיבה כניסת חופה. ועוד שהרי משמעות הגט מסייעא לה מאחר שכתב בגט אנתתי ובארוסה הוא הדרך לכתוב ארוסתי א"כ על הלקוחות להביא ראיי' שארוסה היא להוציאה מחזקתה ויפסידו שלא כדין. אבל כתב גט לארוסתו לכשאכנסנה אגרשך כתבתי בפ' י"ג ביבמות סימן ה'. והיכא שכותב לנשואה ארוסתי נוטה דעת מהר"י קארו להכשיר בדיעבד. וראייתו מדאמרינן הכא שכותב גט לארוסתו לכשאכנסנה אגרשנה כו' דודאי כותב ארוסה שהרי בו ביום שכתב הגט עדיין ארוסה היא ואפ"ה מצי לגרשה אחר שיכנסנה אי לאו משום דיאמרו גיטה קודם לבנה ואין זה ראיי' דשמא דוקא כשכותב לארוסה הוא דכשר ואפילו לא תהא הגירושין חלין מ"מ שפיר מקרי דהוית ארוסתי מקדמת דנא. שהרי בשעת אירוסין התחיל הכנת הגט. אבל כשכותב לנישואין הוי כמזויף מתוכו. ועוד יש לי צד אחר לפוסלו אלא שאין רצוני להאריך בזה. כי אינו בנמצא שישתגע הסופר וישנה מסדר גיטין ויכתוב לנשואה ארוסה: