אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ב › סימן מ

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן מ

סימן לט

דין דחמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה אע"פ שאין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה בח"ל והוא שתאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל בח"ל באותה מדינה שאינה צריכה לומר בפ"נ ובפנ"ח לא מהימנא. וכן בא"י שאינה צריכה לומר בפ"נ ולא אמרה אינה נאמנת. אבל אי אמרה שפ"ג גם בא"י נאמנת:

מתני' אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה. חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה גיטה. ובלבד שצריכה לומר בפנ"כ ובפנ"ח ופריך והתני' כשם שאינה נאמנת לומר מת בעלה. כך אין נאמנת להביא גיטה אמר אביי הא דקתני אין נאמנת בא"י דאי אתי בעל ומערער משגיחין ביה דאיכא למימ' לקלקולא קא מכווני והלכך לא מהימנא. מתניתין דקתני נאמנו' להביא גיטה בח"ל דאי אתי בעל ומערער עליו לא משגחינן בי' מש"ה ליכא למימר דלקלקולא קא מכוין ולקלקל בידי' נמי לא חיישינן. דאינה חשודה כ"כ בפרט מאחר דגיטא בידה וכתב מוכיח עליו. והלכה כאביי. כן פסק הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכתב הרמב"ן ז"ל דכי אמרינן דבא"י לא מהימנא היינו כשנהגו כדין הארץ הא בארץ שאמר' בפנ"כ ובפנ"ח כיון דאמרי' לעי' דאי אמרה מהני ותו ליכא קלקולא מהימנא. ובח"ל שלא אמרה כגון באותה מדינה אינה נאמנת. ואף שהרשב"א חולק ואומר דאיהו לאו דינא גמר וסבר דאינו מועיל בא"י יותר מה שאמרה בפ"נ ומכוונא לקלקולא. ול"נ דמסתמא אי לאו דידעה האי אתתא דמהני לא הוי אמרה בפני ב"ד בשעת נתינת הגט בפנ"כ שהרי אין דרך לומר בכדי וכן כתב הרמ"ה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה