ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן לד
דין הכל כשרים לכתוב את הגט חש"ו כמבואר בסימן שאחר זה. האשה כותבת את גיטה והוא שהקנית מעיקרא הקלף לבעלה:
מתניתין הכל כשרים לכתוב הגט אפילו חש"ו. האשה כותבת גיטה והאיש כותב את שוברו וכתב הר"ן ותמהני האיך, אשה כותבת גיטה והא צריכה הקנאות האשה לבעלה בין כתיבה לנתינה דהא כתבתי לעיל דבאשה כותבת גיטה לא אקנו בו רבנן מידי והוי ליה מחוסר כתיבה הקנאה ונתינה, וליכא למימר דכשקנאת' הקלף לבעל מעיקרא עסקינן דהא לעיל פשטינן מינה בעיין דמוחזקין בטבלה שהיא שלה וגט כתוב עלי' והרי היא יוצאת מתחת ידה מהו דמשמע דאנן לא ידעינן במלתא מידי אלא חזקה טבלה שלה ושהיא יוצאה מתחת ידה. ועוד דאי בנתינה קודם כתיבה עסקינן ודאי דבקיאה היא בהלכות גט וידעה לאקנויי. ומתוך הדחק יש לי לומר דהקנאה כיון שאינה מעשה בגופו של גט דומי' דקציצה לא מקרי מחוסר מעשה דדומי' דכתיבה בעינן כיון דכתיב וכתב ונתן עכ"ל ולא אדע מה אשיב דבר דאדרבה מאחר דאיירי שכבר הקנית הקלף לבעל וזולתו לא יתכן מש"ה פשט שפיר כמש"ל סימן כ"ו אבל אי לא הקנית מקודם פשיטא דלא הוי הגט כלום. שהרי לא נכתב על שלו ולא מקרי וכתב והכל כדפרישית לעיל: