ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן יז
דין אם נתן לה נייר חלק וא"ל הרי זה גיטך א"ל בדקו הנייר במי רימן לראות אם היה שום דבר כתוב בו או אם בדקה ופלט' הכתיבה בכל ענין לא הוה אלא ספק מגורשת לפסול לכהונה ואם בדקה הנייר ולא פלט כלום או שנאבד או נשרף קודם בדיקה אפילו ריח הגט לא הוי וכשרה אף לכהונה:
אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטך מגורשת דחיישי' במי מילין כתבו מתיבי אם אמר הרי זה גיטיך ונטלתו וזרקתו לים או לדבר האבוד וחזר ואמר לה שטר פסול הוא שטר אמנה הוא מגורשת ולאו כל כמיני לאוסרה טעמא דאיכא כתב הא ליכא כתב לא כי קאמר שמואל נמי דבדקינן ליה במיא דנורא פי' ר"ח במי קליפת רימון וכן בערוך וחזינן אי פליט פליט וכי פליט מאי הוי השתא הוא דפליט שמואל נמי חיישינן קאמר ולחומרא וכתבו התוס' דהשתא לא צריכא לאוקמא בבדקוהו אלא אפילו לא בדק ליה כלל חיישינן לחומרא שמא כתבו במי מילין שאינה ניכרת פי' והוי ריח הגט לפוסלו לכהונה ומ"מ אי בדקינן ליה ולא פלט לאו כלום הוא ואפילו ריח הגט אין בו והרשב"א הקשה עליהם דא"כ הל"ל אלא חיישינן לחומרא קאמר ויראה דל"ק מידי דהא איירי אפילו בבדקנוהו ופליט אפ"ה לא הוי אלא חששא וחומרא בעלמא ואי הוה אמר אלא ה"א מאחר דהוי חששא אפילו לא פליט כלל א"כ בפליט שמא תאמר מגורשת ודאי ולא אמרינן השתא הוא דפליט מ"ה לא קאמר אלא כי איירי בין בבדקנוהו ופליט ובין בלא בדקנוהו כלל דלעולם חיישינן לחומרא ומ"מ יראה דוקא בדאיכא לפנינו דראוי לבודקו אבל באבד או נשרף קודם בדיקה דשוב אין בידינו לבודקו אוקמא אחזקתה שאינה מגורשת כלל ושריא אף לכהונ' וכן פסק הרמ"ה וכן דעת הטור נוטה: