ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן ט
דין דגבי כתובה אין לסמוך אעידי קנין אפי' בשעת הדחק א"ל שנכתב הכתובה ונמצא בה טעות:
אמר שמואל כתובה כמעשה ב"ד דמי מה מעשה ב"ד נכתבים ביום ונחתמים בלילה אף כתובה נכתבה ביום ונחתמה בלילה כתובה דרב חייא בר רב איכתבה ביממא ואיחתמה בלילה היה רב התם ולא א"ל ולא מידי לימא כשמואל ס"ל לא עסוקים באותו ענין הוה כדתניא א"ר אליעזר בר' צדוק לא שנו אלא שאין עסוקים באותו ענין אבל עסוקי' באותו ענין כשר וכתב הרא"ש מצאתי כתוב שבתשוב' שאלה פסק הרי"ף דלא כשמואל ומברייתא דר' אליעזר בר' צדוק אין ראיה דלאו אכתובה איתמר דמסתמ' אמתניתין דנכתב ביום ונחתם בלילה מתני ונראה דה"ט מדמותיב תלמודא לימא כשמואל ס"ל ומאי מקשה ליה אי סבר כשמואל אלא ידע תלמודא דסוגיא בעלמא דלא כשמואל ולהכי הוה תמוה אם רב יסבור כשמואל בזה ומשני רב פליג נמי אשמואל ולית הלכת' כוותי' דשמואל והרמב"ם ז"ל כתב דגט שנכתב ביום ונחתם בלילה פסול אפי' עסוקי' באותו ענין ואין לסמו' על זה והא דפסלינן שטרו' שנכתבו ביו' ונחתמו בליל' היינו בדלא קנו מני' אבל אי קנו מני' ליכא למיחש כדאי' בב"ב אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה כתיבו יומא דאקניתו כו' ע"כ והנ' מה שכתב הרי"ף פסק דלא כשמואל נ"ל דבריו כך משמעו' התלמוד וכן פסק העיטור וכן דעת הרב רבינו משה בר מיימון שלא חלק בין כתובה לשאר שטרות ומה שכתב אח"כ שאין לסמוך על דברי הרמב"ם כו' יפה כתב כי דעת הרמב"ם הא דתני' ר"א בר' צדוק לא שנו כו' קאי על כתוב' ומדהכשיר כתובה בעסוקים בא"ע ש"מ דגט אפי' עסוקי' באותו ענין פסול וכן פירש המגיד משנה להדיא שזו היא ראייתו ותמה אני עליו איך עלה על דעתו שהברייתא תהא קאי על הכתוב' מה שלא הוזכר שם במשנה ועוד דאי קאי על הכתובה ה"ל לאקשויי מברייתא על שמואל דמכשיר אפילו בלא עסוקים באותו ענין ואין לפרשו דקאי על שאר שטרות וקאי אמתניתין דשביעית שטרות המוקדמין פסולין לא שנו אלא שאין עסוקים באותו עניין כו' כמו שפירש הר"ן זה אינו דא"כ מה מביא ראי' משטרות דהלואה היתה ביום א"כ זוזי הוא דמקני לשעבודי' ומאחר שמוכנים הווה עדים לחתום א"כ אית ליה קלא כמו שחילק הר"ן אבל גבי כתובה מנ"ל דלמא אפי' עסוקי' באותו ענין לא מהני אלא מה אית לך למימר בקירוב חתנות הוא דחייל שעבודא ואית ליה קלא א"כ אפילו אין עסוקים באותו ענין נמי כמו שפסק שמואל או אפילו עסוקי' באותו ענין לא מהני כי אין כאן ראי' מברייתא כר' אליעזר בר' שמעון בשלמא אי קאי על גיטין דמתני' אייתי שפיר ראי' שהרי ביום לא התחילו הגירושין כלל ואפ"ה נחתמו בלילה ולא חשבינן במוקדם מאחר שעסוקים בא"ע כ"ש לכתובה דאיכא קירוב חתנות וה"ה כל שאר שטרות שהן באים על דרך חיוב שמקנה אדם דבר אפילו בלא הלואה שנכתבים ביום ונחתמים בלילה ויותר מזה פסק הרמב"ם גבי שטרות שאם עסוקים באותו ענין עד הלילה וחתמוהו אעפ"י שקנו מידו בלילה כשר ואף שיש לתמוה על הרמב"ם מנ"ל הא מ"מ לפי מה שפירשתי שברייתא דר' אליעזר קאי על גיטין א"כ ה"ה בכל שטרות ואין לחלק בשום ענין וברשב"א מצאתי שכתוב להדיא תניא א"ר אליעזר בר' צדוק לא שנו שכל גט שנכתב ביום ונחתם בלילה פסול כו' משמע שכך היתה הגירס' בספרים ומה שכתב הרא"ש והא דפסלינן שטרות כו' נ"ל דה"ה כתובה כשרה כה"ג אפילו בלא עסוקים באותו ענין היכא דהוי בקנין כמו שאנו נוהגי' לעשות קנין מקודם ומכל מקום לכתחילה אין לסמוך אעידי קנין אלא יום או יומים בשעת הדחק וק"ו לפי מה שכתבתי בפ"ק דכתובות סי' י"א שאין לסמוך אעידי קנין אפילו בשעת הדחק א"ל שנכתבה הכתיבה ונמצא בה טעות אבל לא בענין אחר ועכ"פ המנהג שנוהגים במקצת מלכות שכותבים הכתובה בע"ש וחותמים אותה במ"ש אינו מנהג יפה: