ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מב
דין ראובן ששלח מנה לשמעון לשומרה אפילו לא דיבר ראובן עם שמעון כלל אלא שהשליח אמר שמור מנה לראובן וקיבל והחזיר לו ע"י אותו שליח ונאנס אפילו בעיר או בדרך ואין עדים אפ"ה גובה מנה משמעון:
פסק כתב הא"ז ראובן ששלח מנה לשמעון לשומרה וע"י אותו שליח החזירו שמעון ונאנס בדרך דן ר' שמחה אם ראובן אמר קודם לכן שמור לי מנה שאשלח לך והחזירו שמעון לשליח ונאנס בדרך חייב שמעון כדתני' הולך מנה לפלוני פי' פקדון כו' דאם אבדו חייב באחריותן ואם אבדו השליח בעיר ולא בדרך הנפקד פטור בשבועה דאפילו למ"ד שומר שמסר לשומר חייב לפי שאין רצוני כו' או משום דאת מהימנת לי כו' הכא פטור דהא המניה ראובן לשליח ואפילו אם נאנס השליח בדרך אם אין עדים שנאנס ממנו פטור הנפקד דמצי למימר לדידי לא מהימן לי בשבוע' את מהמנת' ואי לא ביקש המפקיד מהנפקד לשמור לו המנה אלא השליח מסר לו וא"ל שמור מנה לראובן ואמר נפקד למפקיד לאו בעל דברים דידי את מ"מ כיון שהשליח הי' אומר לשמעון ראובן שלח לך זה המנה שתשמור לו וקבל שמעון מן השליח כדי לשמור לראובן הרי הוא נפקד לראובן לכל הלכות נפקד הואיל וק"ל דהולך מנה לפלוני שאינו חוזר אם החזירו השליח ללוה או לנפקד רצה המשלח גוב' מן השליח רצה גוב' מן המלוה או מן הנפקד עכ"ל והנה מה שכתב שאם אין עדים בדבר כו' דפטור דמשמע אם יש עדים שנאנס דחיי' הנפקד אף באונסים היינו משום שפשע במה שהחזירו לשלוחו בדרך דרוב דרכים בחזקת סכנה הן וזה מוכח שהרי נאנס בדרך ומ"ש רצה המשלח כו' פי' המלוה או המפקיד והיינו כדעת הרמב"ם ששניהם חייבים באחריותו כדלעיל וה"ה שלא הי' משלחו גבה הולך מנה כו' אלא שא"ל בהדי דאתי' איית' נפשי' כו' כדאיתא בסוגי' לאפוקי אם לא הי' משלחו כלל ולא א"ל ולא מידי הי' יכול השליח לחזור בע"כ לפי שי"ל חוב הוא לו משום שאין רצונו כו' היכא דלא הוחזק כפרן אבל קשה לי על דברי ר' שמחה שאמר הנפקד פטור דמצי למימר לדידי לא מהימן כו' ס"ס יאמר המפקיד למה החזרת לי נהי שהאמנתי לו וניחא לי בהבאתו מ"מ לא קבלתי עליו אחריות וא"כ למה נתת לו מאחר שלא היית מחויב ליתן לו א"ל שהאמנת לו וא"כ באחריות, הוא ואף אב' מורי לא פליג על ר' שמחה אלא בסוף דבריו שאם לא ביקש המפקיד לנפקד כו' ויותר הי' ראוי לחלק כפי מה שכתבתי: