אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק א › סימן א

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן א

פרק א

דין המביא גט ממדינת הים והוא שליח להולכה צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. וכן המוליך מא"י לח"ל אבל בא"י אין צריך. והמביא מח"ל הסמוך לא"י א"ע לומר בפ"ג ובפנ"ח. אבל בכפר המובלע והוא רחוק צריך לומר. וכל זה מדינא. אבל האידנא דין א"י כח"ל כמו שיתבאר עוד לפנינו. ושליח לקבלה אין צריך לומר בפני נכתב ובפנ"ח:

המביא גט ממדינת הים והוא שליח להולכה צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל לקבלה אינו צריך כמו שתמצא בתוס' בסוף פ"ב ר"ג אומר לאו דוקא ממדינת הים שהוא רחוק אפילו מרקם וחגר שהן קדש וברד וסמוכות לא"י אפ"ה צריך לומר בפנ"כ ובפנ"ח. ר"א אומר לאו דוקא סמוך לא"י אלא אפילו מכפר לודים שהוא ח"ל ללוד שהוא א"י והוא מובלע בתוך תחום של א"י אפ"ה צריך לומר בפנ"כ ובפנ"ח. וחכ"א אינו צריך שיאמר בפנ"כ ובפנ"ח המביא גט ממדינת הים. והמוליך. פי' מארץ ישראל לח"ל, ואין הלכה לא כר"ג ולא כר"א אלא כת"ק. דדוקא ממדינת הים לא"י או מא"י לח"ל הלכה כחכמים. וק"ו לרבא דאמר וחכמים מפרשי מילתא דת"ק דלאו דוקא קאמר המביא ממדינת הים אלא אף המוליך קאמר והא דקאמר ת"ק דוקא ממדינת הים דמשמע רחוק אבל, סמוך וכ"ש מובלע לא בעי לומר בפנ"כ ובפנ"ח. ונראה בעיני דוקא סמוך אבל מובלע והוא רחוק יותר משיעור הסמיכות לא. ומ"ה נראה בעיני שהזכיר ר"א מכפר לודים ללוד דלא תימא מאחר שהוא מובלע אפילו הוא רחוק ובהא פליגי ת"ק ור"א. ע"כ קאמר ללוד שהוא סמוך שהרי שם הכפר נקרא עליו. דבהא פליג ת"ק ומשום דסמוך אפילו לא הי' מובלע. אבל מובלע ורחוק לא ומש"ה קאמר בגמרא לקמן מכפר לודים. אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי הא אתרא והוי כמבי כובי לפומבדיתא משמע דהודיע לנו דסמוך הוא ומש"ה פליג ת"ק. ולאו משום מובלע בלחוד כדפרשי'. כתב הר"ן וז"ל מדכתב רש"י דשליח זה השנוי במשנה הבעל עשאו שליח להולכה נ"ל שכתב כן משום דאי הוי שליח קבלה כיון שהאשה נתגרשה בקבלתו א"צ לומר בפנ"כ ובפנ"ח והיינו נמי דפרכינן בפרק המביא עלה דמתני' דתנן האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שתהא צריכה לומר בפנ"כ ופנ"ח ואשה מכי מטי גיטה לידה אתגרשה לה. דאלמא דכל שנתגרשה בקבלתה א"צ קיום הגט וטעמא דמילתא דכיון דמדינא לא צריך. אלא מפני חשש שמא יבא הבעל ויערער אין לחוש לערעורו אלא כשהוא נותנו לשליח הולכה לפי שבשעה שהגט יוצא מתחת ידו אינו גומר ומגרש ולפיכך חוששין שמא ימלוך ויערער. אבל כל שהוא נותנו לידה או ליד שליח קבלה הרי בשעה שהגט יוצא מתחת ידו גומר ומגרשה. וכיון שאין לחוש שמא יבא ויערער הרי האשה מותרת לינשא אע"פ שלא נתקיים הגט דכל היכא דליכא למיחש לערעור דבעל אין האשה צריכה לקיומה של גט מי' אם בא בעל וערער יתקיים בחותמיו דה"ל כאותה ששנינו בפרק המביא גט בא"י א"צ שיאמר בפנ"כ ובפנ"ח ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו כנ"ל ע"כ ודברים של טעם זה.

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה