ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ה · סימן ה
דין מותר להכניס מטתו או כלי תשמישו למקום מאוס לגרום גרף של רעי כדי להוציאו ואפילו מסקום שאין שס דירתו ודוקא שיקבע שס מטתו או שלחנו אכל ישיבה גרידא לא חשיבא להוציא הגרף על ידה:
פסק כתב הרא"ש בתשו' גבי חילוקי המוקצה מותר להכניס מטתו או כלי תשמישו לגרם גרף להוציאו וכ' מהר"י קאר"ו מיהו משמע דקביעות ישיבה מיהו בעי כגון מטה לשכוב או שלחן לאכול אבל ישיבה גרידא לא חשיבא להוציא הגרף על ידי כך דא"ל קום פוק כיון דמעיקרא לא היה יושב שם ועכשיו נכנס דרך ארעי ושמעתי שהורה א' מחכמי הדור לאדם א' שנתח' חבית של צבע שלו והיה יוצא כל הצבע ונשפך לארץ שיקבע שם מטתו או שלחנו ואז יהא הצבע נמאסת בעיניו ויוצאנו משם בכלים והיינו מההוא עובדא דריחייא ויפה הורה אם היה בבית אבל אם היה בחצר נראה מדברי המ"מ שאסר שכ' בע' כ"ה וזה לשונו והמפרשים למדו ממעשה זה דבמקום הפסד אם יש שם דירה יכול לשום מטתו שם כדי שיהי' כגרף של לעי דמשמע דאם אינו בית דירה לא משום דמינכרא הערמתו והרא"ש כ' בתשו' בחילוקי המוקצה התירו לטלטל גרף של רעי וכו' וה"מ בבית אבל בחצר או במקום שאין אדם מקפיד עליו לא ואסור לעשות גרף של רעי לכתחילה אבל אם הוא במקום שאדם מקפיד מותר להכניס מטתו או כלי תשמישו לגרום להיום גרף להוציאו ע"כ ומשמע במקום שאדם מקפיד דקאמר היינו שהוא בית דירה וכיוצא שדרך ב"א להקפיד שלא יהא שם גרף לפי שדרכו לדור שם אע"פ שעתה אין קביעתו שם מכניס אדם מטתו או כלי תשמישו וימאס בעיניו ויוציאנו אבל אם הוא מקום שאין אדם מקפיד כלום במקום שאינו בית דיכה כגון חצר וכיוצא בה שאין דרך ב"א להקפיד על גרף כשהוא שם לא שרי ליה להוציאו ע"י שיכניס שם מטתו דכיון שאינו בית דירה מינכרא הערמתו וכדמשמע מדברי המ"מ אלא שמצאתי בנוסחא אחרת כתב אבל אם הוא במקום שאין אדם מקפיד מותר להכניס מטתו ומוכיחין הדברים שזו היא נוסחא האמיתית דבמקום שאין אדם מקפיד הוא דצריך להכניס מטתו דאלו במקום שאדם מקפיד בלא הכנסת מטה נמי שרי להוציאו ואפשר שגם בדברי המ"מ צריך להגיה ואין במקום ואם כלומר דבמקום הפסד ואין שם דירה יכול לשום שם מטתו שאלו היה שם דירה אפילו לא היה שם הפסד דשרי ותו מה צריך לשום מטתו שם הא בלא"ה הוא מקום שמקפידין עליו ושרי וכך הם דברי הראב"ד בהשג' וכ' המ"מ שהם דברים ברורים ע"כ ויפה כתב ומ"מ נכאה שאם הכניס שם שלחנו צריך לאכול שם או לשכוב על מטתו אבל אינו כשאי להכניס שם מטתו או שלחנו כדי שיוציא הגרף שהכי נעשה מקום שראוי להקפיד עליו ואח"כ מיד יחזור ויוציא מטתו ושלחנו דאין זה מן הראוי דאין לך הערמה גדולה מזו: