ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן יד
דין אסור לגבל מיט בי"ט לטוח בו פי התנור אכל יכול ליקח מטיט ורפש על שפת הנהר לטוח בו ובלבד שיחדו לכך מעי"ט שיציין בו:
א"ל רבינא לרב אשי א"ל כ' אחא מהוצל דמר שרקין ליה תנורא בי"ט א"ל אנא ארקתא דפרת קא סמכי פי' אין אנו גובלין טיט בי"ט אלא על שפת הנהר פרת סמכינן ופרש"י והוא טיט ורפש שסביבות הנהר אמר רבא והוא דציירי מאתמול פי' עשה בו סימן ונתקו לצד אחר אומר רבינא וקיטמא שרי פי' הרי"ף שאפר אינו בר גיבול ולפיכך מותר לגבלו בי"ט בו עי התנור על הלחם או על הצלי וכן פרש"י וכ"פ הרמב"ם וכ' עליו הרא"ש וז"ל והק' כ"ת מהא דאמרינן בפ"ק דשבת א' נותן את העפר וא' נותן את המים האחרון חייב דברי כ' יוסי וכ"י אומר אינו חייב עד שיגבל אלמא כי מגבלי ליה לכ"ע חייב גם מוכח התם בע' מי שהחשיך דמחייב טפי במידי דלאו בר גיבול דנתינת מים זהו גיבולו ואליבא דר' יוסי אפשר לע' דמיירי שנתן בו מים מעי"ט ונתינתו זהו גיבולו וכבר נתגבל מעי"ט וכ"ת פי' דקאי אמתני' דקתני אבל מכבשין כלומר שמשכיבין את האפר וקמ"ל רבינא דמותר ואפי' אפשר מעי"ט וקאי אהא והוא דציירי מאתמול אבל השכבת העפר אע"פ שהי' יכול לעשות מאתמול שרי עוד פר"ת דאיירי להניח קיטמא בלא נתינת מים על כיסוי התנור להחזיק החום ואשמעינן דוקא קיטמא אבל עפר אסור שמא ימרח מיהו בכולא שמעתת' לי משמע איסורא משום מירוח אלא משום גיבול דהא שרי כ' אשי לשרוק התנור מטיט שעל שעת הנהר ולא חיישא למרוח ע"כ וכ' הר"ן על מה דאמרי' והוא דציירי מאתמול עשה בו סימן ונתקו לצד אחר וז"ל ואע"ג דאכתי איכא משום ממרח בשטח אותו בתנור דה"ט משום דמדינא בין גיבולו ובין טיחתו מותרת דצורך אוכל נפש הוא והני הוא כהבערה גופא לפי שבטיחה זו משתמר החום אלא דגיבול אסור מפני שנראה כמגבל לצורך בנין ומש"ה ניחא מאי דא' רבינא וקטמא שרי פי' הרי"ף ז"ל שהאפר אינו בר גיבול אינו כ"ל דלאו בר גיבול הוא לאחייבא' עליה משום מלאכה כדמוכח בפ"ק דשבת אלא דלאו בר גיבול הוא לבנין הלכך לא מיחזי כמגבל לבנין דקיטמא לאו לבנין קיימא ומדינא הא אמרינן דשרי ע"כ ושמעינן מדבריו דלא חיישינן למירוח ומש"ה ליתא להאי שינויא דכ"ת שפי' דבעפר אסור משום מירוח אלא בלא נתינת מים שרי בכל ענין וה"ק כשמגובל בעי"ט דשרי בין בקיטמא בין בעפר וא"כ ליתא נמי לשינויא דר"י שפי' שגבלו מעי"ט דא"כ אפי' עפר כמי שרי ואפשר לישב דאפי' קיטמא שיותר הוא מחייב על גיבולו מטיט ועפר שכבר מגובל וא"כ ה"א כפי גבלו מעי"ט אסור דבמכוחו עושה אותו מגובל הטיב קמ"ל דשרי או אפי' הראשון דר"ת דקאי על השכבת האפר ותי' זה כמי הביא הסמ"ג משמו ומ"ה נראה לגבל הדשן בי"ט במים אסור ולא לסמוך אדברי הרי"ף והרמב"ם מאחר דבשבת משמע איפכא ואשינויים דר"ן וכן המ"מ כתב עוד ישוב אחר לא סמכינן בפרט מאחר שנוכל לפרש וקיטמא שרי בענין אחר כמו שפרשנו: