אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ד › סימן א

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן א

פרק ד

דין המביא כדי יין ושומן ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אלא יביאם לפניו בידו א' א' או ב' ב' משאות שדרכן לשאת אותן במוט ישא אותן ע"ג מאחוריו ושדרכן לישא אותן מאחוריו ישא אותן בידיו לפניו או יפרוס עליהן בגד וכל כיוצא שזה משינוי המשא איפי' ממשא קל לכבד ואם א"א לשנות מפני שזימן אורחי' וצריך למהר להביא לפניהם יעשה כדרכו:

המביא כדי יין וכדי שמן ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא לפניו על כתפו וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה בידו תנא אם א"א לשנות מותר פי' כגון שזימן הרבה אורחים וצריך למהר ולהביא לפניהם יעשה כדרכו וז"ל הסמ"ג ואם א"א לשנות נושא ומביא כדרכו בד"א בנישא על האדם אבל על הבהמה לא יביא כלל שלא יעשה כדרך שעושה בחול אתקין רבא במחוזא דדרי בדוחקא משוי שאדם יחיד נושא על כתיפו בחיל בטורח לידכו אותו בי"ט בריגלא הוא עתר שקורין אותו גאפי"ל בל"א כדי שישנה ועתר זה נוח לשאת בו משא כבד ואותן (שנושא) בחול בריגלא ישנה (וישא) אותן באגרא שהוא משא ב"א במוט בכתפיהן ואותן שנושאים בחול על הכתפים ישאו אותן בי"ט באכפא במוט בידים ופרש"י ואע"פ שאינו להקל מ"מ שינוי הוא ואינו מרבה טורח בשינוי ואותן שנושאין בחול במוט בידים כפרוס סידר עליהן ועי' התוס' וכן הרז"ה דאיירי ביין שאין שייך בו ליבון וסחיטה שלו אינה אסורה אלא משום דש וא"כ כי נפל לארעא הולך לאיבוד ולא חיישינן לסחיטה אבל על מים אסור למיפרס סודרא דחיישינן לסחיטה דליבון שהוא תולדה דמלבן כדלקמן ואע"פ שמדברי הר"ן יראה דאף ביין חיישינן והכא דקאמר נפרס סודרא איירי בפירות ולא נהירא דלא שייך כיבוס ביין אלא לכלוך וזהו ידוע שאם א"א לשנות כגון שאין לו סודר שרי דאמר מר אם א"א לו לשנות מותר ומשמע מפי' דוקא להקל אבל להכביד לא וכ"כ הטור וז"ל המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה לתת לתוכו ד' או ה' כדים ביחד אלא יביאם לפניו בידו א' א' או ב' ב' דמוכח שלצורך י"ט מביאם וכן כל כיוצא בזה ישנה מדרך חול אפי' אין בשינוי קלות המשא ע"כ אכן הרמב"ם כ' בפ"ד משאות שדרכן לשאת אותן במוט ישא אותן ע"ג מאחוריו שדרכן לישא אותן ע"ג מאחוריו ישא אותן על כתיפו ושדרכן לישא אותן על הכתף ישא אותן בידיו לפניו או יפרוס עליהן בגד וכל כיוצא בזה משינוי המשא וידוע שמשא שנושא אדם ביחידי לפניו בידיו הוא להחמיר ממשא שנישא ביחידי על כתיפיו וכ"כ התו' וז"ל וק' דס"פ האומנין משמע דמשא כבד נושאין בקל בריגלא מבאגרא אלא נראה דאפי' מכביד יותר מ"מ לא חיישינן כיון דמשנה מדרך חול ע"כ ומסיק א"ל רב חנן בר רבא לרב אשי אמור רבנן במאי דאפשר לשינוי משנין בי"ט והא הני נשי דקא מליין חצבייהו מיא בי"ט ולא קא משניין ולא א"ל ולא מידי א"ל משום דלא אפשר היכי ליעביד דמליא בחצבא רבא תמלי בחצבא זוטא קא מפשי בהילוכא דמליא בחצבא זוטא תמלי בחצבא רבא קא מפשי במשוי תכסייהו בנכתמא פי' כיסוי של עץ העשוי לכדין זימנין דנפיל ואתי לאתויי תקטריה זימנין דמפסק ואתי למקטרי' תפרוס סידרא עליה זימנין דמשמיש במיא עי' שנשרה במים ואתי לידי סחיטה הלכך א"א ושמעי' מהאי מילתא שעבדי ישראל השואבין מים או בתולת ישראל שלא יפרסו שום בגד על הכלי שנושאין בו מים וגם לא יכסו אותן בכיסוי שלהן ותמיהני למה השמיטו המחברים מאמר זה דהא שמעינן מיניה מילתא לאיסור ודוחק לומר שכך הוא דברי הגמ' שא"א לשנות שלא יזלזלו בי"ט משום דבשינויי' איכא למיחש טפי לאיסורא כמו שמפר' ע"כ הנח להם באתה ענין שיצאו יכסו או לא יכסו דומיא דחצבא רבא או זוטא שיוכלו למלאות באיזה שירצה מ"מ נרא' דלישנא דזימנא נפל כו' משמע כפשטי' לאיסו' נחזור למשנה ומתחילין בערמות התבן פי' אע"פ שלא זימנם מבע"י ולא הי' רגיל להסק ממנו אבל לא בעצי' שבמוקצ' דהיינו רחבה שאחורי הבתים שקרוי מוקצה על שם שהוא מוקצ' לאיסו' שאין נכנסין ויוצאין בה תדיר ונותנים שם עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ומסיק ומתחילין בערמת התבן א"ר כהכא זאת אומרת מתחילין באוצר תחילה פי' כגון שהיה מוקצ' לאוצרו לזמן ארוך כה"ג דסתמא אוצרין אותו לבהמה מני ר"ש היא דלית ליה מוקצה אימא סיפא אבל לא בעצים שבמוקצה אתאי לכ"י דאית ליה מוקצה ומשני הכי בארזי ואשוחי שהוא ארז נקיבה עסקינן ואין אדם מסיק אותן דעומדין לבנין ומוקצה מחמת חסרון כיס ואפי' כ"ש מודה איכא דמתני לה פי' לדר' כהנא אסיפא אבל לא בעצים שבמוקצה א"ר כהנא זאת אומרת אין מתחילין באוצר תחילה מני כ"י היא דאית ליה מוקצה אימא רישא מתחילין בערמת התבן אתאן לר"ש דלית ליה מוקצה ומשני התם בתבנא סריא פי' נרקב ונסרח שאין ראוי למאכל בהמה וסתמא לעצים ולאו היינו אוצר תבנא סריא הא חזי לטינא פי' לבנין לבנים דאית בה קוצי ואינו יכול לגבלו בידיו וברגליו והרי"ף כ' וז"ל אוקמא רב כהנא לר"י דאית ליה מוקצה האי דמתחילין בערמת התבן בתבנא סריא דאית ביה קוצים דלא עבדי ליה אוצר ע"כ והוא אזיל לשיטתי' דס"ל במוקצה כר"י בי"ט אבל לפי מה דק"ל כר"ש א"כ קי"ל כאוקימתא קמייתא דרישא שרי אפי' בלא תיבנא סריא ולית ביה קוצים וסיפא איירי בארזי ואשוחי דמודה בה ר"ש הא כל שאר עצים שריין:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה