ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כה
דין מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפי' הוא מיוחד
למדה ובלבד שלא יזכור לו סכום מקח כגון תן לי מדה פלוני' והא דשרו כשמיוחד למדה היינו דווקא כשהלוקח נוטל כלי של מוכר ומוליכו לביתו אבל למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך בכליו של לוקח אסור:
מתני' לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר אבל שוחט הוא בלא פיסוק דמים ומחלק ביניהם היכי עביד פי' כשאינו רוצה ליקח כל הבהמה ולא מחצה ולא שליש ולא רביע אלא בדינר א' או ב' מה יאמר לו כי הא דבסוריא אמרי תרט"א ופלגא תרט"א פי' רש"י דלכן לומר לטבח תן לי תרט"א או פלג' תרט"א ובנרש אמרי חלקא או פלגא חלקא ובפומבדי' אמרי אוזי' ופלגא אוזי' ובנהר פקוד ובמת' מחסיא אמרי רבעא ופלגא רבעא פי' כל הטבחים היו מנתחין נתחיהן בשוה ולאותן הנתחים קרי להם בסוריא כך ובנרש כך וכן כולן נחזור למשנה אומר אדם לחברו מלא לי כלי זה אבל לא במדה וכ"י אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מידותיו מעי"ט ונותנן ללוקחות בי"ט אבא שאול אומר אף במועד עושה כן ומפרש בברייתא מפני ביטול בית המדרש שהיה שהיה חכם גדול ובאין רבים לשאול הימנו ובמועד רבים עוסקין בתורה שאינן טרודין במלאכה והיה ממלאן בלילה שאין זמן ב"ה כדי שיהא פנוי ביום ולספרים דגרסי' במתני' מפני ברורי המידות מפרש הכי מפני ביטול ב"ה של באי מועד לא יהיה פנוי לשהות ולברר מדותיו שלא ירתיח לפיכך ממלאן בלילה וחכ"א אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות פי' כשהיה מוכר שמן היה לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לאיש ואשה במדה לעצמו ומתמצות והולכות לתוך כליהן כל הלילה וכ"ז אינו אלא ממדות חסידות ולא מן החיוב כדמסקינן בסוגיא ת"ר הוא כנס ג' מאות גרבי יין מברורי המדות וחבריו כנסו ג' מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברין לירושלים אמרו להן חכמים אי אתם זקוקים לכך פי' רש"י הואיל ומתחילה לא נתכוונתם לגזל שלקוחו' מוחלין ע"י טרדן ומרוצתן שאינן יכולין לשהות עוד וידעי וקא מחלי אמרו להם אף אנו אין רצונינו בכך פי' לזה ליהנות בשל אחרים אמרו להם חכמים הואיל והחמרתם על עצמיכם עשו מהם צרכי רבים שהכי משל רבים היו ויהנו הבעלים מהם ולא להקדש ומסיק בסוגיא מאי אבל לא במדה אר"י אבל לא בכלי מיוחד למדה עי' שמודד ומוכר בו אבל בכלי העומד למדה שכשישבר זה בא זה תחתיו אבל עדיין לא מדד בו ימלאנו כבא אמר מאי אבל לא במדה שלא יזכיר לו שם מדה פי' רבעא או לוג אלא כך יאמר לו סתם כלי זה מלא לי ואפי' בכלי המיוחד למדה וכ' הרא"ש ומסתברא דהלכה הוא כרבא דהוא בתראי וכ"פ בה"ע והרמב"ם ז"ל פסק כר"י והרי"ף ז"ל לא הביא דברי רבא כמ"ש בגמ' בספרים שלנו אלא כך הביא רבא אמר ובלבד שלא יזכיר לו שם מדה אבל כלי העומד למדה ימלאנו והיינו כר"י וזהו דוחק דבגמ' משמע דפליגי ועוד מאחר דקפיד התנא אשם מדה שלא להזכיר משמע דאמדה גופא לא קפיד כלל וכן השיגו הר"ן שכ' ומוכח בגמ' ללישנא דרבא דלת"ק דק"ל כוותיה אפי' כלי המיוחד למדה כלומר שכבר מדד בו ימלאנו וכ' הרמב"ם בפ"ד מהל' שביתת י"ט ותמיהני על הרי"ף ז"ל שכ' אבל כלי העומד למדה ימלאנו וכ"כ הטור בשם הרא"ש במסקנ' דאפי' עומד למדה ימלאנו וכ' עוד הר"ן וז"ל ונ"ל דכי שרי ה"מ כשהלוקח נוטל מדה של מוכר ומוליכה לביתו והיינו לישנא דאומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה והיינו נמי דאמרינ' בגמ' דעבידי אינשי דמקרבא חמרא במנא דכלי ושתו כלומ' שמשתמשין במדה עצמה אבל למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לתוך כליו של לוקח אסור והיינו דתנן מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מידותיו מעי"ט ונותנן ללקוחו' בי"ט וכ"נ דברי הרמב"ם ז"ל בע' ד' מהל' שביתת י"ט ע"כ ודברי' של טעם הן ולענין מכירה אין חילוק בין י"ט לשבת וכ"כ מהר"י קאר"ו וז"ל ונראה דבגוונא דשרי בי"ט שרי כמי בשבת ומה שלא כתב ההתיר אלא בי"ט היינו משום דמתני' דאומר אדם לחנווני מלא לי כלי זה בי"ט מיתני ומ"ש בפ"ג מהל' שבת שאסור למדוד בין בכלי מדה ובין ביד איכא לאוקמא במדת קרקע או בגדים דוקא וכדמשמע מדקתני בין בחבל אבל מדת הלח אה"נ דשרי כי היכי דשני בי"ט ואפי' את"ל דבמדת הלח מיירי איכא לאוקמה במזכיר לו שם מידה או בשופך המדה לתוך כלי אחר דבי"ט נמי אסור ע"כ והאידנא בעו"ה נהגו להקל במידת שאומרים להדיא תן לי מדה אחת של יין או חצי מדה או ב' מדות ואין מי ששם על לבו להוכיח והרא"ש נמי כת' בתשובה וז"ל וששאלת שנוהגין במקומך שמודדין יין בשבת וכותבין בע"ש פלוני הניח כך וכך מעות ופלוני כך וכך ולמחר כשמודדין היין לוקח בעל היין מחט ועושה נקבים במני' המדות שמוליך דע כי מנהג רע הוא וראוי לבטלו ושתים רעות הן עושין חדא המדידה כדתנן בפ' א"צ אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה ומפרש בגמ' מאי אבל לא במידה אר"י אבל לא בכלי המיוחד למידה ועוד דאסור להסתכל באותו כתב שכתוב בו סכום המעות כההיא דתנן בפ' (שואל) מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו אבל לא מתוך הכתב ומפרש בגמ' מ"ט א"ר ביבי שמא ימחוק אביי אמר שמא יקרא בשטרי הדיוטות ע"כ וכ' המרדכי בפ' א"צ אמר רבא ובלבד שלא יזכיר שם מידה אבל כלי המיוחד למידה ימלאנו ואתי כ"י למימר כו' והלכתא כרבנן ואפי' לר"י אם אינו ממלאו או הוסיף עליו שרי ואין כאן גזל שידוע לבעלים שהכל רגילין בכך בי"ט ולכך נהגו למדוד במידה ולהטיל בה טבעת ע"כ וכ"כ בא"ז וז"ל ונהגו להטיל טבעת במידה או דבר שאין מוקצה וכן נמי אם אינו ממלא את הכלי או מוסיף עליו מותר ואין בו משום גזל שהכל רגילין בכך בי"ט ע"כ.