אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ג › סימן יב

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן יב

סימן יא

דין בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל ככר וא"צ לה אסור לשוחטה אא"כ יש שהות ביום לאכול ממנה כזית עלי וא"צ לאכול אלא אם יש שהות שיוכל לאכול סני ואפי' מחשבה לאכול א"צ ובארנו דבהמה בריאה אין לשוחטה אא"כ צריך לאכול ממנה בי"ט:

מתני' בהמה מסוכנת לא ישחוט אא"כ יודע שיכול לאכול ממנה כזית צלי מבע"י רע"א אפי' כדת חי מבית שחיטתה והלכה כת"ק ואע"ג דפריך לקמן מר"ע היינו לענין שיוכל לאכול בלא בדיקה דבזה לא פליגי ת"ק ור"ע אלא בשיעור שהות דת"ק סבר בעינן שהות כדי לאכול כזית צלי והילכת' כוותי' והטור כ' (בס' תצ"ח) וז"ל בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר וא"צ לה אסור לשוחטה אא"כ יש שהות ביום לאכול כזית ממנה מבע"י ואפי' אין שהות ביום לבודקה ולנתחה יכול לאכול בלא בדיקה ע"כ והוא ממש דברי כ"ע וסבר דהלכה כוותי' משום דגמ' פריך מינה לקמן דלית' כדפי' גם דברי אביו הרא"ש הטעהו שכ' וז"ל הפשט ונתוח קצב' דכך ארץ הוא ולא אסורא והתירו לאכול כזית ומבית טביחתה בלא בדיקה משום הפסד מממונו וכ"ש שאם הוציאו הריאה בלא בדיקה שאין להפסיד הבהמה וסמכינן ארובא וכשרה ע"כ והוא הבין שכך הלכה ואינו כן אלא שהרא"ש הביא ראי' מדברי כ"ע לענין עסק הלכה היכא שהוציאה הריאה שאין להפסיד הבהמה אבל לענין שיעור שהות לכולם הלכה כת"ק דבעינן שיעור שהות כדי לאכול ממנה כזית צלי כדרך ב"א אחר הפשט וניתוח שהרי ר"ע הזכיר בדבריו מבית טביחת' ולא כת"ק וכ"כ הרמב"ם להדיא ממש כדברי הת"ק וכמ"ש ומדברי הרמב"ם יראה דבעינן שיאכל כזית ממנה אכן המ"מ כ' שם ופי' כל שיש שהות ביום לאכול אע"פ שאינו אוכל מותר דמשום הפסד התירו לו בכך וכן מבואר בפ' א"ע אבל בריאה לא ישחטנה אא"כ צריך לאכול ממנה בי"ע וכ"כ ז"ל ע"כ ע"כ וכ"כ הר"ן ור"י נמי כ' וז"ל ואע"פ שלא אכל כזית כיון שגמר בלב לאכול למאן דלית לי' הואיל ואי מקלעי אורחי' וכו' ולמאן דאית לי' הואיל אפי' גמר בלבו א"צ כדמוכח בפ' אלו ע' ומאחר דאנו ק"ל כרב' דאמ' הואיל א"כ אפי' מחשבה ל"צ אלא שיעור שהות כדי לאכול ממנה כזית צלי וכן עיקר ומסיק בסוגי' אמר רמי בר אבא הפשט ונתוח בעינן בעולה קידם הקרבתה שהיא אכילת גבוה וה"ה לקצבים באכילת הדיוט דבעינן הפשט ונתוח קידם אכילה מכאן למדה תורה ד"א שלא יאכל אדם בשר קודם הפשט ונתוח וקא מבעי' ליה למאי בעינן הפשט ונתוח אילמא משום חשש טריפה ולאפוקי מר' הונא דא"ר הונ' בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע במה נשחטה נשחטה בחזקת היתר עומדת עד שיודע במה נטרפה והאנן תנן מתני' כר"ה דתנן רע"א אפי' כזית מבית טביחת' והיינו טביחה ממש שהיא הצואר כלומר דלא בעי הפשט ונתוח אלא כמי ב"א אורח ארעא קמ"ל ומשום שלא יהא נראה כרעבתן וכדתני' לא יאכל אדם שום ובכלים מראשו אלא מעליו ואם אכל ה"ז רעבתן כיוצא בו לא ישתה אדם כוס בבת א' ואם שתה ה"ז גרגרן והא דאמר אורח ארעא קמ"ל ערש"י ולא משום איסור טריפה והק' עליו תו' ותימא דבסמוך משמע שיש איסור בדבר דקאמר נטיעת ערלה שצריכה להמתין ג' שני ערלה מקטעת רגליהן דקצבים שאינם ממתינין עד אחר הפשט ונתוח ולראות אם הוא כשרה או אם הוא טריפה וי"ל דודאי ליכא איסור דמשנשחטה היא עומדת בחזקת היתר מיהו אם נמצאת טריפה לאחר שאכל הוא נענש שלא ה"ל למהר כ"כ ומ"מ ק"ל מאחר שאם נמצאת טריפה נענש עליה כשוגג ולא כאונס א"כ למה לנו להניחה לכתחילה לאכול קודם שיבדוק היכא דאפשר למבדקי' ע"כ נראה בעיני היכא דשכיח טרפות כגון בבהמות גסות כבשים ועזים ופרים אסור לו לאכול קודם בדיקה א"ל במוסכנת ואליב' דר"ע ודוקא בגדיים וטלאים דלא שכיח טרפות אפשר שיכול לסמוך על הרוב לכתחילה על סמך שיבדוק אח"כ ואם נמצאו טרפה הרי הוא שוגג ולא כאונס שהכי מצד דרך ארץ לא ה"ל למהר ולאכול קודם בדיקה אבל אם עבר ואכל בהמות דשכיח בהו טריפות קודם בדיקה ונמצאות טריפה הכי פושע הוא וקרוב למזיד וראוי להכותו מרדות על אכילת טריפה אף שאין מלקין אותו ס"ס לא ידע וגם התראת ספק הוא וגמרא דמוקי הא דרמי ב"א משום ד"א ולא משום איסורא ובכשבי' גדולים וכן בשאר מינים גסות משום דבסתמ' קאמר למדה תורה דמשמע אפי' בגדיים וטלאי' וכל המינים דלא שכיח בהו טריפות כלל ה"כ בימיהם לא הי' בנמצא כ"כ טריפות בריאה בבהמות שלהן כמו בשלנו מש"ה אינו אלא ד"א וליכא איסור כלל אבל האידנא לא והרא"ש שהביא ראי' מסוגי' דהכא דכ"ש דשרי אם הוציאו הריאה בלא בדיקה כבר כתבנו בפ"ק דחולין סי' כ"א דרוב גדולי עולם נחלקו על רש"י שהתיר כה"ג ואסרו הלכה למעשה וא"כ בע"כ צ"ל במו שחלקתי דאפשר בימי הגמ' לא הי' שכיחי כ"כ טריפות הריאה א"נ לא ס"ל האי כ"ש שכ' הרא"ש כל עיקר וס"ל נהי דמתירין לאכול הכא בלא בדיקה לכ"ע היינו משום דא"א להמתין ומאחר דאיכא לברורי לבסוף ליכא ריעות' לפניך וסמכינן ארוב בהמות שכשרות ואפי' היכא דאפשר להמתין כגון בימי החול אם רוצה אדם לעבור ד"א ולסמוך על הבדיקה דלסוף הרשות בידו אלא שנדון כשוגג אפי' בבהמות דלא שכיח בהו טריפות כדפי' לעיל אבל אם הוציאו ריאה בלא בדיקה דא"א לברורי והרי ריעות' לפניך שהי' לך לבדוק ולא בדקו ושכיחי טריפות מטרפינן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה