ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן ד
דין ספק מוכן בי"ט אסור אפי' הביאו פירות שהוא ספק אם יש במינו במחובר ונתלשו כבר אסור:
מתני' מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מעי"ט לא יטול מהן בי"ט אא"כ יודע שניצודו מעי"ט ומעשה בגוי אחד שהביא דגים לכ"ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו פי' שהי' שונאו ומסיק א"ר יהודא אמר שמואל אין הלכה כר"ג ולפי מה דמסקי בסוגיא דמ"ש כ"ג מותרים היינו בטלטול אבל באכילה היה מודה שאסור וא"כ אין הלכה כמותו אף בטלטול ואסור לטלטל אף ספק מוכן כדברי ר' יהושע דפליג עליה ואוסר לגמרי וכן פי' הר"ן ואיכא דמתני לה פי' להא דשמואל דאוסר ספק מוכן אהא דתניא ספק מוכן ר"ג מתיר ור"י אוסר אר"י אמר שמואל הלכה כר"י דאוסר ספק מוכן ואיכא דמתני לה אהא דתני' שוחטין מן הנגרין בי"ט והן בברין ע"ש שעושין שם נגרי מים וחריצין לשתות לחיות קרי להו נגרים אבל לא מן הרשתות ומן המכמורות פירש"י מצא חיה במצודתו ספק נצוד היום ספק נצוד מאתמול רשב"א אומר בא ומצאה מקולקלים מעי"ט בידוע שמעי"ט נצודו ומותרין בא ומצאה מקולקלין בי"ט כגון שבדקו' משחשכה ולא היו מקולקלים ועכשיו מצאן מקולקלים בידוע שבי"ט נצודו ואסורין ופריך הא גועה קשי' אמרת בא ומצאן מקולקלין מעי"ט בידוע שמעי"ט נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין מעי"ט הא ספיקא אסורין אימ' סיפא בא ומצאן מקולקלין בי"ט בידוע שבי"ט נצודו טעמא דבא ומצאן מקולקלין בי"ט הא ספקא מעי"ט נצודו ומותרין ומשני ה"ק בא ומצאן מקולקלים בעי"ט בידוע שמעי"ט נצודו ומותרין הא ספיקא נעשה כמי שנצודו בי"ט ואסורין אר"י אמר שמואל הלכה כרשב"א דאמר ספק מוכן אסור וכ' המ"מ בפ"ב מהי"ט מבואר בגמ' שאם מצא המצודות מקולקלות מעי"ט בידוע שמעי"ט נצודו ולא כזכר בהלכות וגם לא כזכר בדברי רבינו לפי שדבר הכרחי הוא ופשוט ולא כזכר בגמ' אלא בגררא דאם אין ידוע שהוא אסור ע"כ ותימ' א"כ למנ"מ פסק הלכה כר"ש מאחר שאם מצא המצודות מקולקלי' בודאי שרי ול"פ ת"ק בזה ואין נפקותא בדברי נ"ש אלא שספק מוכן אסו' ות"ק נמי מודה בזה שהכי אמר אבל לא מן הרשתות וכדפרי' לעיל בשם רש"י ונראה בעיני דת"ק לא אמר אלא שמצא נצוד ברשתות ואפשר שנפרסו המצודות היום ובפרט מאחר שהיום נמצאו ומקודם לא ראינו אמרינן כאן היו היום ולא מקודם אבל אם ידוע שנפרסו מאתמול אמרינן מסתמא מיד אחר פריסתן באו הנצוד ולמה לנו לתלות האיסור במצודות היום בשלמא כותי שהביא דורון שיש במינו מחובר אמרינן נמי מסתמא ביום שהביא עשה מלאכתו אבל הכא שמלאכתו נתקן קודם י"ט אין לנו לאסור ובא רשב"א (לומר) דוקא שמצאן מקולקלי' בעי"ט אבל לא מצאן מקולקלים אפי' היו פרוסות מעי"ט אסור וא"כ חידש באיכא דמתני הכי הלכה קבוע לאסור כל ספק מוכן אפי' בדבר שחזקתו שהוא מוכן גם הקשו בישיבה מאי נפקותא באיכא דמתני דלעיל דקאי אברייתא דר"ג ור"י ממה שקאי על מתני' ואמר אין הלכה כר"ג אלא נראה דג"כ אתי לאסופי דממ"ש שמואל אמתניתי' דאין הלכה כר"ג בדגים היינו בספק כזה שהדגים לעולם הן בספק צידה שמא ניצודו היום מ"ה הם אסורי' וכן דורון שיש במינו במחובר אבל היכא שהביא גוי פירות וספק אם יש במינו במחובר ונתלשו כבר כה"ג נקר' ספק מוכן כ"ל ספק אם הוא מן המוכן כלומר שאין עוד במינו במחובר וא"כ נתלשו כבר והוכנו או אינו מן המוכן והוי קצת כעין ס"ס אפ"ה הלכה כר"י דכל ספק מוכן אסור והטעם דחשבינן כחד ספיקא דחיישינן שמא נתלשו היום מן המחובר ואסור. לקמן בסי' ז' נאריך בזה: