אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרצז

סימן תרצו

א ברמ"א סוף הסימן מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד, ובטו"ז סק"ב כתב בהג"ה תשב"ץ כו' ורבינו יחיאל מפרי"ש רגיל להרבות ולהזמין בני אדם כמשמעות "לשון המשנה" אין בין אדר כו' ושפיר -- מסיים רמ"א כאן וטוב לב משתה תמיד עכ"ל הטו"ז ז"ל -- וגמר דבריו ושפיר מסיים רמ"א כו' צריכים ביאור -- וראיתי בהגהות ליקוטי חבר הנ"ל שהביא בשם ספר אליהו רבא, [ובא"ר שלפני לא נמצא מזה כלום], דכוונת הטו"ז דמלשון המשנה דתנן אין בין אדר כו' משמע דבמשתה ושמחה שניהם חייבין אלא דמלשון הגמרא ל"מ כן ואמרו חכז"ל ב"ב קמ"ה ב' וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה וא"כ שפיר מסיים רמ"א וטוב לב כו' ודפח"ח ש"י:

ב קדוש ישראל הרמ"א ז"ל פתח ספרו שו"ע או"ח במאמר שויתי ה' לנגדי תמיד וסיים בוטוב לב משתה תמיד. להורות נתן שגם במשתה היין יקיים מקרא שכתוב שויתי ה' לנגדי תמיד ותהי' יראת ה' חופף עליו לבלתי יחטא ויזלזל ח"ו ע"י השכרות בתפלה או בבהמ"ז ושאר מצות. וע"ד הרמז י"ל ואהבת את ה' אלקיך "בכל לבבך" אף בכל עת שאתה עוסק בענין לבבך דהיינו לאכול ולסעוד הלב כדאמרינן פתא סעדא דנבא "ובכל נפשך" אף בכל עת שאתה עוסק בענין נפשך דהיינו לשתות ולשמח הנפש כדאמרינן נפש לרבות את השותה "ובכל מאודך" אף בכל עת שאתה עוסק בענין מאודך דהיינו לישא וליתן ולהרבות הון ורכוש, תמיד תהי' אהבת ה' ויראתו חקוקה על לוח לבך למען לא תחטא בעשותך הדברים האלה וא"ש:

(ברכות והודאות למלך אל חי וקים אשר זיכני להתחיל ולסיים חיבור קטן זה על שו"ע אורח חיים כן יזכני להתחיל ולסיים גם חיבורי על יורה דעה ויתן לי עוז ותעצומות בתורתו להשתעשעה ואזכה לישב בישיבה ללמוד עם צעירי הצאן עד ביאת הגואל אמן וכן יהי רצון:

נעשה ונגמר פק"ק מאראש לודאש יום ה' לסדר ואל שדי יברך אותך לפ"ק. גרשון ה"ק שטערן אב"ד דפה והגליל יע"א בעהמ"ח ספרי ילקוט הגרשוני ד' חלקים. שאלתי ובקשתי! הנני מבקש מאוד מאת כל איש אשר יגיע לידו ספר זה ליתנו לאומן לאגדו אגד יפה וחזק כי הוא כבוד התורה והידור מצוה וה' ישלם פעלו ומשכורתו כפולה):

הערה אחת קטנה כבוד י"נ הרה"ג המפורסם מהו' אייזק הרש פרישמאן נ"י אבדק"ק וויטענץ מחת נייטרא יצ"ו בקש אותי להדפיס בשמו הערה א' קטנה וגדולה היא אליו וכבר הציעה לפני כמה רבנים ואין פותר לו, והיא: באו"ח סי' תקנ"ט ס"ט הביא המחבר אם חל ת"ב בשבת ונדחה ליום א' בעל ברית מתפלל מנחה ואינו משלים. והמג"א ס"ק י"א העלה דוקא אם נדחה. והוא מהב"י שהוכיח כן מגמרא עירובין דף מ"א ע"א דמייתי מר' אלעזר בר צדוק דאמר פעם א' חל ת"ב בשבת ודחינום לאחר השבת וכו' ואם איתא דה"ה אם חל ת"ב בא' מימי השבוע הו"ל לסתום ולומר והתענינו בת"ב ולא השלמנוהו מפני שיו"ט שלנו היה יעו"ש. ופלא מאוד דהא כל יו"ט של בני סנאב בן בנימן לא היה כי אם ביו"ד באב כמבואר ברש"י שם ד"ה מבני סנאב כו' וא"כ לא משכחת יו"ט שלהם ביום התענית רק בענין זה אם חל ת"ב בשבת וא"כ שפיר הוצרך לומר ר"א ב"צ פ"א חל תי"ב להיות בשבת דהא בענין אחר לא משכחת יו"ט שלהם דהא קרבן עצים שלהם הי' ביו"ד באב אצל באמת ה"ה אם חל יו"ט של אדם אחר ביום ת"ב עצמו ג"כ אינו משלים ואינו ראי' כלל וצ"ע עכ"ל, והנה העתקתי דבריו כדי למלאות בקשתו. אמנם גוף הקושי' כבר נשמעה בין החיים והיא כתובה בספר חמד משה או"ח סי' הנ"ל סק"א עיי"ש שכתב והוכחת הרב"י דחוק מאד דכ' מדל"א ראב"צ סתם כו' דהאיך יאמר כן בסתם ח"א די"ט שלהם לאו בט"ב הוא כ"א. בי' באב עכ"ל. ובאמת שדברי הב"י צע"ג בזה. וצריך לעיין בס' גאון יעקב על מס' עירובין שם אולי דבר מזה:

תיקון השמטה מהדפוס בסימן תרכ"ט ענף א' הבאתי פליאה על רבינו בחיי מהגאון מהו' חיים בערלין שליט"א. ובהתחלה יש שם טעות הדפוס, וצ"ל ולהראות לו אות אהבה ורצון אעוררהו, אשר בבואו בחלק השני להלכות סוכה, ישים נא אל לבו לעיין במה שנפלאתי על מה שראיתי וכו': הערה בפרשת וישב בפ' הוציאוה ותשרף כתב בבעל הטורים בשם רבינו יהודה החסיד שלא דן אותה יהודה בשריפה אלא שישרפו לה רושם בין פניה לסימן שהיא זונה, וכתב בס' תורה תמימה שם מה הכריח לר"י חסיד להוציא מפשטות הלשון ותשרף דמשמע שרפה ממש, ותירץ דדייק כן מדלא כתיב ותשרף באש, כמו בפ' עריות ס"פ קדושים ובבת כהן פ' אמור, אלא סתם ותשרף. ולכן דייק לדרוש ע"פ שנוי זה דאין שריפה זו מעין אותן שריפות אלא שהשם שריפה כאן הוא לשון מושאל לענין כויה ורושם וכו' ע"ש. וקשה לי דלפ"ז מה פריך הש"ס בפסחים דף ע"ה סוף ע"א ואלא באש למה לי ע"ש, הא אי לא הוה כתוב באש הוי אמינא שלא ישרפו אותה אלא שישרפו לה רושם בפניה לסימן שהיא זונה כמר גבי תמר וצ"ע):

סוף הספר

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה