אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרפח

סימן תרפז

א במחבר ס"א כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון כו'. ובמג"א סק"א תקנו לן כדי לחלק כבוד לא"י, ובמחצה"ש הביא הב"י כיון דמצוה זו וכו' לעשות זכר לא"י בנס זה וכו' ע"ש. וע' בא"ר סק"ב הא דתלי ביהושע ולא במשה ואהרן לפי שע"י יהושע היתה תחלת מפלתו של עמלק (כל בו). ולפי הנ"ל בלא"ה א"ש דאם היו תולים במשה ואהרן לא היה לא"י זכר בנס זה דהא משה ואהרן לא זכו ליכנס לא"י:

ב במחבר ס"ד כרך שהוא ספק אם הוקף וכו' קורין בי"ד ובט"ו כו' ולא יברך כי אם בי' כו, כתב בביאור הגר"א ז"ל והגאונים הורו שלא יקרא אלא בי"ד דאזלינן בתר רובא דעלמא ועוד ספק דבריהם לקולא אלא שלא תיבטל ממנו בודאי מקרא מגילה יקרא בי"ד ופטור מט"ו. מ"מ ור"ן. ור"ל כיון שבי"ד יוצא בדיעבד וכמ"ש לקמן שזהו טעמו של הרמב"ם שכ' ולא יברך (כי אם בי"ד דאף בני כרכים יוצאין בדיעבד בי"ד כמ"ש בירושלמי וכו') ובמשנה למלך האריך בחנם בזה עכ"ל וכונתו על המל"מ פ"א מה' מגילה ה' י"א ע"ש. ואני תמה על בעל כרם שלמה, דכולי יומא שמעתתי' דהגר"א ז"ל פומי' וכאן כתב מדנפשי' לתרץ קו' המל"מ על הר"ן ולא זכר שהיא תורת הגר"א ז"ל - והנה הקושי' מפורסמת על מ"ש הר"ן אזלי' בתר רוב עיירות שאינן מוקפות חומה, הלא קיי"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ע' שעה"מ ה' מגילה ושאר ספרים) וכבר הבאתי בילקה"ג על סדר א' ב' ח"ב בחלק המכתבים דף י"ז בד"ה לאות קבוע בשם הגאון בעל שואל ומשיב זצ"ל שהעלה דדוקא בתשע חניות וכדומה דלא יתבטל הרוב לגמרי ע"י הקבוע דהא בנמצא הלך אחר הרוב בכה"ג אזלינן בתר קבוע אבל כל היכי שע"י קבוע יתטל הרוב מכל וכל כמו בעיירות דתמיד הן קבועות ולא משכחת לה רוב כלל פשיטא דאזלינן בתר רוב ולא בתר קבוע עיי"ש. ועיין מה שהעירותי בזה לעיל סוף ח"ר מחיבור זה בקונט' אוהל יוסף אות כ', וכעת ראיתי בס' עדות ביוסף להגאון הנ"ל דף קל"ד שכתב דהא הקשה הר"ן גם בהא המוקפת חומה מימות יש"נ ניחוש שמא נתיישבה ולבסוף הוקפה ותירץ דאזלי' בתר רוב מדינות שמקיפין והדר מיישבין, ומעתה בספק מוקפות חומה א"כ הו"ל ס"ס ספק דלמא אינה מוקפת כלל ואת"ל שמוקפת דלמא נתיישבה ולבסוף הוקפה וכבר כ' הש"ך בסי' ק"י דהיכא דאיכא ס"ס אפי' בקבוע מותר דל"ש קבוע בס"ס כיון דחידוש הוא. ובלא"ה כיון דהקבוע אינו ניכר לא שייך קבוע כמ"ש בסי' ק"י וגם כאן אינו ניכר הקבוע דגם מה שמוקף חומה ספק שמא נתיישבה מקודם וז"ב עכ"ל ודפח"ח, ועפ"י דרכו בקודש נלע"ד עוד עפ"י מ"ש השלום ירושלים לירושלמי פ"ז דבקלים דכל היכי שהקבוע צריך סיוע מרוב ובלעדי הרוב לא הוה קבוע שם לא אזלינן בתר קבוע אלא בתר רוב כיון דגם הקבוע מכח רוב קאתי ע"ש, וא"כ ה"נ מה בכך דעיירות שהם מוקפין הוי קבוע מ"מ הא יש ספק דלמא נתיישבו ולבסוף הוקפו מה אמרת דאזלינן בתר רוב שמקיפין והדר מיישבין א"כ כל הקבוע בא מכח רוב ובכה"ג לא אלים כחו לדחות הרוב וא"ש בעזהי"ת:

ג במג"א סק"ד וטבריא צריך לקרות בה בי"ד ובט"ו שספק אם הים חשוב כחומה (גמ') ע' מ"ש בזה בס' בית יצחק על מס' מגילה ה' ע"ב טום למה השמיטו הרי"ף ורמב"ם וטוש"ע דין זה ע"ש:

ד עיין בב"י שהביא בשם ה"ר יוסף אביו ז"ל דספק מוקף היינו דוקא במקצתן אומרי' שהיא מוקף ומקצתן אומרי' לא, אבל כל שאין יודעי בה כלל לא מיקרי ספק והביא ראי' מהרמב"ם פ"ח מה' שגגות ה"ב דבעינן איקבע איסורא גבי אשם תלוי, והשיג עליו הב"י דא"כ אפי' זה אומר מוקפת וזה אומר אינה מוקפת לא יקראו בי"ד ובט"ו דכל כה"ג לא הוי איקבע ועוד דשאני באשם תלוי דגזה"כ הוא דבעינן איקבע משום דכתיב מצות וקרינן מצוות בלשון רבים ויש אם למקרא והלכך לא ילפי' מינה דהתם לאו משום דלא הוי ספק הוא אלא משום דגזה"כ הוא דלא ליחייב עד דליקבע איסור ע"ש - והנה מש דהתם הטעם משום דיש אם למקרא וקרינן מצוות, זהו דברי רבא בכריתות י"ז ב' אבל הרמב"ם בפ"ח מה' שגגות הלכה ד' לית לי' טעמא דרבא אלא סובר כרב נחמן דהטעם משום דבעינן איקבע איסורא ולכך פוסק דאפי' באכל עכו"ם חתיכה הראשונה ובא ישראל ואכל את השני' חייב אף דלטעמא דרבא הי' פטור כדא' בכריתות י"ח א' דליכא מצוות בעידנא דאכל ישראל ע"ש. ופלא מאד על הב"י שדחה בזה ראיית ה"ר יוסף אביו ז"ל דהביא ראיו' מן הרמב"ם ואליבא דרמב"ם א"א לומר דהתם גזה"כ הוא הואיל וקרינן מצות - שוב ראיתי שכבר תרגיש קצת בזה בת' שואל ומשיב מהדורי רביעאי ח"ב סי' קצ"ג ע"ש -- אמנם מ"ש הב"י דא"כ אף בנחלקו מקצתן הי' לנו לומר דלא יקראו בב' ימים, זה ודאי קושי' גדולה. ואולי י"ל דה"ר יוסף אביו ס"ל בכל ספק דרבנן דאזלינן לקולא היינו דוקא אם לא יתברר הדבר לבסוף אבל היכא דאפשר שיתברר לבסוף אז גם השתא צריכים להחמיר מספק (וכה"ג כ' ביעלת חן די"ד לגבי ס"ס בדאורייתא) וא"כ בשלמא באין יודעים כלל אז ספק דרבנן לקולא וכמו בלא איקבע דא"ח אשם תלוי משום דס' דאו' לקולא ה"כ באין יודעים כלל אמרי' סד"ר לקולא, אבל בנחלקו מקצתן אלו אומרי' שמוקפת ואלו אומרי' שאינה מוקפת בודאי ישתדלו ב' הצדדים להביא ראיות ולברר הדבר וא"כ אפשר יתברר לבסוף שמוקפת משו"ה צריכים להחמיר ולקרות ב' ימים מספק וא"ש וע' בת' שואל ומשיב הנ"ל שהאריך בזה מאד ולענ"ד כמ"ש]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה