אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרפה

סימן תרפד

א במחבר ס"ז י"א שפרשת זכור ופ' פרה אדומה חייבים לקרותה מדאורייתא כו' - והמג"א כ' דפ' פרה אין טעם בקריאת' מדאוריי' וגם לא ידענא היכא רמיזא, ובהגהות לקוטי חבר בן חיים כתב דיש קצת רמז בקרא זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר משמע האמירה מצוה, ודוחק, אך ראיתי להגון מלבים זצ"ל בארצות החיים לה' ציצית דנשאל ג"כ לבאר דעת הסוברים דפ' פרה מדאוריי' ומה טעם יש בה, והשיב דלכאו' צ"ע למה אין קורין פרשת העגל ולמה לא יהי' חיוב לקרותה מה"ת כמו פ' זכור דילפי' מדכתיב זכור ואין לומר בלב כיון דנאמר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור ומה ת"ל זכור א"וו דאתי להורות זכירה בפה א"כ ה"נ במעשה העגל דכתיב זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלקיך במדבר כמי נימא כן, וצ"ל כיון דהוי גנאי לישראל ע"כ אין חיוב לקרותה, אך יען דמ"מ מצוה לזכור מעשה העגל מדאוריי' לכן תקנו לקרות פ' פרה דהוא כפרה על העגל כמ"ש רש"י פ' חקת בשם ר' משה הדרשן תבא אמה ותקנח צואת בנה ע"ש ועי"כ יבאו לזכור מעשה העגל ושפיר כ' הני פוסקים דקריאת פ' פרה הוא מדאוריי' משום זכירת מעשה העגל ודו"ק ודפח"ח:

אמנם הא דבעינן קריאה בציבור בפ' פרה צ"ע דבשלמא בפ' זכור כתבו אדמ"ו זצ"ל במהר"ם שיק על החינוך מצוה תר"ה וכן בס' עורה שחר אות זכירת מעשה עמלק טעמים שונים וכולם לא שייכי בפ' פרה וצ"ע, והנה הא דקבעו קריאת פ' זכור פ"א בשנה מבואר הטעם בספרים דשנה הוא שיעור לשכחה וכשזוכר פ"א בשנה אינו נשכח. וכ' אדמ"ו זצ"ל במהר"ם שיק הנ"ל דשאלי למרן חת"ס ז"ל שבשנת ה יבור יהי' יותר מי"ב חודש, והשיב שהוא באמת מתכוין לצאת בשבת פ' תצא על תנאי, וכך ראוי לנו לעשות עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה