אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרסד

סימן תרסג

א טו"ז סק"א כמו בי"כ. לפי שבחג נידונים על המים וכל חיי האדם תלוים במים והכל הולך אחר החתום בס' בכורי יעקב סק"ט הביא לשון הטו"ז הנ"ל שהוא לקוח מהטור וכתב שהטור רצה ליתן טעם למה דוקא בסוכות נוהגין כן ולא ג"כ בפסח ושבועות שהם ג"כ ימי דין על התבואה ופירות האילן ובסוכות עצמו למה דוקא בהו"ר, ובאמת טעמים חלושים הם וכל זה מפני שלהטור לא הי' ידוע ספר הזוהר אבל לנו כבר האיר אור הזוה"ק וידענו גם ידענו מ"ט מנהג הקדמונים לנהוג ביום זה כמו בר"ה ויה"כ שהיא עת חתום הדין וכו' עכ"ל - ובהיות כן קשה לי על הטו"ז שכבר הי' ידוע לו ספר הזוהר למה העתיק דברי הטור הנ"ל ולא כתב נועם הנ"ל וצ"ע:

ב ברמ"א ס"ד וכל הפוסל בערבה שבלולב פוסל בערבה זו כתב הפמ"ג ואחריו נמשכו שאר האחרונים דערבה גזולה פסולה להו"ר. ולענ"ד צ"ע שלא זכרו דברי הכפת תמרים פ' לולב הגזול במתני' דערבה גזולה שכתב בהדיא דערבה דמקדש ודגבולין דנקטינן בהושענא רבה משום מנהג נביאים לא מיפסלי משום גזל דערבה מידי דלא קפדי אינשי היא דהוא אילן דאין בו לא פירות ולא ריח ומידי דלא קפדי אין כאן גזל ודוקא בערבה שבלולב פסולה בגזל מגזה"כ דבעי' לכם ע"ש (ועמ"ש בזה לעיל רס"י תרמ"ט) ומכלי' להפמ"ג לפסלה ועפ"ד הכפ"ת נלע"ד ליישב לנכון ד' המחבר בסעיף י' יש מי שאומר שיש ליזהר שלא יקוץ ישראל ערבה למצוה משדה עכו"ם כו' והקשה הטו"ז בסק"ו למה כתב המחבר כן בשם יש מי שאומר כיון שבפירוש אמרי' כן בסוכה ד"ל בהני אוונכרי, ולפ"ז א"ש מאד כי בש"ס ל"א כן רק גבי הדס והיא מידי דקפדי אינשי ושפיר פסול כל ז' משא"כ בערבה דהיא מידי דלא קפדי ואין כאן גזל וכשר בשאר מים חתן מיום א' לכן כתב המחבר דיש מי שאומר שאפי' בערבה יש ליזהר בזה וא"ש, אבל באמת לא קיי"ל כוותי' ועיין בתשו' נוב"י קמא חאהע"ז סס"י י"ז שכ' ולשון יש מי שאומר דרכו של הש"ע לומר על דברי יחיד שאין הלכה כמותו עכ"ל, ואפי' תימא דהמחבר פסק כוותי' מ"מ היינו רק לכתחלה שכן נכון ליזהר מכל סרך גזל אבל בדיעבד ודאי אינה פסולה וז"ב:

ג במחבר ס"ז ואע"פ שמ"ש שאם נטלה עובר משום בל תוסיף טעות הוא בעיני מ"מ אין הפסד כ', כ' הטו"ז סק"ד ועוד נראה דטעות הוא מטעם דאין מתכוין להוסיף על מצות נטילת ד' מינים אלא שמכוין לעשות מצוה אחרת שהיא נטילת הערבה. והקשה עליו בבכורי יעקב דסותר דברי עצמו שכ' ס"ס תרכ"א דלעבור בזמנו לא בעי כוונת. אכן היטב אשר דבר בס' שפילי דוד דס"ל להט"ז דכאן גרע דמתכוין למצוה אחרת והוא כעין היפוך כוונה לבל תוסיף ובזה בודאי אינו עובר ואיש:(ד) ברמ"א ס"ט ונהגו להצניע ההושענות לאפיית מצות כו' הטעם כמ"ש בעירוב הואיל ואתעביד כו' ועיין בס' זכרון יהודה דמה"ט נהג הגאון מ' מאיר א"ש ז"ל מאונגוואר להצניע השמן אשר היה תלוי בסוכה לנוי למצות הדלקת נר חנוכה ע"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה