אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תריז

סימן תרטז

א במג"א סק"א עוברה שהריחה ואמרה צריכה אני מאכילין אותה אע"פ שאין פני' משתנות ע' תוס' חדשים פ"ה דאבות דכ"ז שלא הוכר עוברה עדיין דינה כשאר אדם דבעינן נשתנו פני' ע"ש. ועיין בהגהות חכמת שלמה כאן שחולק עליו וצ"ע:

ב עוד במג"א הנ"ל בשאר כל אדם לא מהני אמיר' צריך אני אא"כ נשתנה פניו כמ"ש ס"ג - בס' ישועות יעקב כ' ע"ז לא ידעתי מנין לו וממ"ש בס"ג ונשתנו פניו אין ראי' דשם איירי בלא אמר צריך אני ולכך בעינן שישתנה פניו ע"ש --- ולענ"ד המג"א לשיטתו אזיל שכ' וכ"מ ברי"ו שכ' תחלה סתם עוברה שהריחה ומיירי כשאמרה צריכה אני דאל"כ מנא ידעינן שהריחה כו' א"כ יפה הביא ראי' מס"ג שכ' המחבר כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו כו' דל"מ אמיר' צריך אני דהרי כ' שהריח א"כ מיירי כשאמר צריך אני דאל"כ מנא ידעינן שהריח ואעפ"כ כ' ונשתנו פניו א"כ ש"מ דבלא נשתנו פניו ל"מ אמירת צריך אני - וע' בתשו' חת"ס אהע"ז ח"ב סי' פ"ב ומובא בשדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ג' אות ה'. וע"ש שהביא דעת הגאון יד אפרים שחולק על המג"א בזה וס"ל דגם כשלא נשתנו פני הבריא והוא אומר שצריך מאכילים אותו עפ"י עצמו ע"ש. (ג) במחבר ס"ד יולדות כו' מג' עד ז' אם אמרה צריכה אני מאכילין אותה - ידוע דעת הרבה אחרונים דגם אם שתקה מאכילין אותה רק אם אמרה אינה צריכה מתענה והולכת וע' בס' שדי חמד מערכת יו"כ סי' ג' אות א' באריכות. ומה שחקר שם במפלת אם יש לה דין יולדת. חידוש בעיני שלא זכר שר דברי אשל אברהם הנדפס בשו"ע הקטנים לעיל סי' ש"ל שכ' בשם ת' מ"א ענף ט' דהמפלת לאחר מ' יום דינה כיולדת לענין חילול שבת ויוה"כ ע"ש: (ד) עוד במחבר הנ"ל. וימים אלו אין מונין אותם מעת לעת כו' - בביאור הגר"א ז"ל מגמגם על פסק זה וגם בס' ישועות יעקב כתב דאין דין זה מוכרח. ובס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ג' אות ג' האריך בזה וכתב דרוב הפוסקים ס"ל דימים אלו מעת לעת מנינן להו ודלא כפסק המחבר ז"ל. ועיין בהגהות זכרון אברהם בסוף הספר (בהוספות שאחרי לוח הטעות) שמביא הערה בזה בשם הגאון מהו' יצחק דוב באמבערגער זצ"ל רבד"ק ווירצבורג יע"א ושם נאמר דאין הלכה בזה כהמחבר והפוסקים אחרונים שנמשכו אחריו רק כל הימים האלו כולם מעת לעת הם מתחשבים ע"ש באורך: (ה) במג"א כתב דיולדת תוך ג' ימים דכתב בשו"ע דלא תתענה כלל מ"מ יש להאכילה פחות מכשיעור ובס' שדי חמד הנ"ל מביא דהגאון נצי"ב מלך זצ"ל בס' העמק שאלה (בפ' שמות שאלתא ל"ח סק"ה ובפ' הברכה שאלתא סק"ז ס"ק י"ז) אחר שכתב שדין זה שכתבו בעלי הש"ע דחולה ג"כ דינו כמעוברת להאכילו פחות פחות אינו מוסכם מכל הראשונים דיש סוברים דדוקא במעוברת אבל חולה שצריך להאכילו אין מצריכים להאכילו פחות אלא דהדברים יצא מפה קדוש הרמב"ן לדמות חולה למעוברת ונמשכו אחריו הרא"ש והר"ן ובעלי הש"ע וכו' סיים דהם שהוסיף המג"א דה"ה יולדת תוך ג' ימים יש להאכילה פחות פחות מכשיעור זה ודאי תמוה שהרי יולדת תוך ג' אינה צריכה אומד והרי היא כאלו אמדוה שצריכה כשיעור בפעם אחת והבו דלא לוסיף על הוראת הרמב"ן וכו' וכן שמעתי מפי הגאון בית דודו שגם מוח"ז אביר הרועים מוהר"ח מוואלאזין הורה למעשה דלא כהמג"א עכ"ל. ועיי"ש עוד בשם הרב מאמר מרדכי דאשה שישבה על המשבר אף שעדיין לא ילדה דינה כדין יולדת תוך ג' ימים ולא תתענה כלל ע"ש]: סימן תרי"ח (א) במחבר ס"א אם יש שם רופא בקי אפי' הוא עכו"ם -- ובמג"א סק"א דעכו"ם נאמן אפי' להכחיש ישראל שאומר שאינו צריך לאכול ע"ש ובס' תפארת ישראל למשניות (פ' בתרא דיומא מ"ה) כ' דהאידנא יש להתיישב בדבר דבעיני ראיתי דשבקי להמנותייהו דלכל חולי קל אומרים תמיד שכשיתענה יסתכן, ובנו הרה"ג כ' בהלכתא גבירתא לפ' הנ"ל וז"ל, ואני מוסיף דאנו רואים היום דרופאי ישראל שהרוב שלהם הם בעוה"ר כופרים ובזדון לבם מייעצים להדיח בענין אכילת איסורין ובימי תענית יותר מעכו"ם עכ"ל ובס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ג' אות ה' כתב בשם תשו' רמ"ץ או"ח סי' ט' ובשם ס' רוח חיים סי' תקנ"א דאותם הרופאים שאין מתענים בי"כ מצד אפקרותא צ"ע אם לסמוך עליהם, וסיים בזה"ל, חן לחכם ויחכם להכיר את מהות הרופא כי אף אותם שמצד אפקרותא אין מתענים מ"מ יש בהם רבים אשר אף כי אינהו בדידהו בהפקרא ניחא להו לא יאבו שאחרים יכשלו על ידם ורק הנראה לדעתם באמת יגידו ויש לצדד להקל משום ספק פיקוח נפש עכ"ל:

ב מי שחלה בעיניו ואומרי' הרופאי' שאם יתענה בי"כ יהי' לו סכנת עיורון עינים, כ' בהגהות חכמת שלמה כאן וכ"כ בס' שד"ח בשם ס' דגל מחנה אפרים הנדמ"ח א"ח סי' ג' שמותר לאכול בי"כ כדקיי"ל בסי' שכ"ח שכל שיש סכנת עורון חשיב יש בו סכנת נפשות דשורייני דעינא באובנתא דלבא תלו עיי"ש:

ג כ' בס' שד"ח מערכת יכ"פ דף נ"א ע"ד בשם תשובות הגאונים, זקן חלש שהי' מתענה רובו של יום וכבר בא בחלישות בענין שחושש לסכנה מאכילין אותו ולא שבקינן לי' שימות וגמרינן לה מעוברה שהריחה וכו' עיי"ש: (ד) במחבר ס"ז כשמאכילין את העוברות או את החולה מאכילין אותם מעט מעט וכו' - כתב הגאון מהו' שלמה קלוגר זצ"ל בשו"ת שירי טהרה בח"ב על הש"ס תשובה כ"ג וז"ל, הדין דמאכילין אותו פחות פחות מכשיעור לא נמצא רק ביוה"כ ולא בשאר איסורי' דדוקא ביוה"כ דביתובי דעתא תליא מילתא מהני פחות פחות מכשיעור אבל בשאר איסורין לא אמרי' דאינו מצטרף רק בכא"פ אלא אם עושה כן לפי תומו, אבל אם רוצה לאכול ביחד ואינו מפסיק רק כדי שלא יצטרף אז מצטרף אפילו לזמן מרובה והבאתי כמה ראיות ואחד מהב' מקואות בשאובין דמבואר שם דמד' כלים אין מצטרפין היינו דוקא לפי תומו אבל אם עושה כן בכוונה אפי' בהרבה מצטרף עכ"ל. [ולפ"ז יפה הקשה הפלתי בס"ס ק"י דלר"ל דח"ש. מותר מה"ת הו"ל לתקן ב' ימים יוהכ"פ ולאכול פחות פחות מכשיעור, דבי"כ דביתובי דעתא תלי' מילתא אינו חייב בכה"ג אפי' עושה כן בכוונה כנ"ל. וע' בתשו' מחנה חיים ח"ג על או"ח סי' ט"ל שהשיג על הפליתי ולהנ"ל א"ש):

ה עוד במחבר הנ"ל וישהו כדי אכילת ארבעה ביצים עיין בתשו' חתם סופר חלק ששי סי' ט"ז ששיעור אכילת פרס לכל היותר ט' מינוטען ע"ש: (ו) במג"א סק"י חולה שאכל. ובוצע על ב' ככרות (כ"ה) ול"נ שא"צ דלא תקנו כן ביה"כ - במחצית השקל כ' טעם לדבר דהא טעם לחם משנה זכר למן כו' בערב יוה"כ לא ירד פי שנים כמו בע"ש כיון דלא הוצרכו מן ביוה"כ דהא צריכים להתענות ע"ש- ובליקוטי חבר בן חיים ח"ב דף ל"ו ע"ד כ' צ"ע דעכ"פ במוצאי יה"כ היו צריכין למן ואולי י"ל כיון דעכ"פ הלח"מ שירד בעיוה"כ לא ירד אלא לצורך מוצאי יה"כ שוב לא שייך ביה"כ עצמו לחם משנה עכ"ל:

ז עוד במג"א הנ"ל ועכ"פ א"צ לקדש עיין בהגהות רעק"א ז"ל שכתב דאפשר ביה"כ שחל בשבת צריך לקדש דחיוב הקידוש דשבת לא פקע עיי"ש. ואפשר דגם לחם משנה צריך ביה"כ שחל בשבת וצ"ע]:

ח בדין מאכילין אותו הקל הקל תחלה, עיין בס' המקנה ח"ג כלל נ"ד ובילקוט הרועים ח"ר דף ל"ג ובס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ג' ואם יזכני ה' עוד אכתוב בזה קונטרס מיוחד בפלפולים הנוגעים לענין זה וגם על דברת הגהות חכמת שלמה כאן שכ' על קושי' המל"מ ז"ל בפרשת דרכים למה לא יבטל התרומה ברוב דהיכא שידוע שמוכרח לאכול כולו כגון בחולה שאמדוהו לאכול כל כך ובלא"ה ימות לא שייך ביטול כלל דדוקא באדם בריא דאפשר לומר שיאכל זה ולא יותר י"ל אכל חדא ההיא דהיתירא היא ושייך ביטול אבל בחולה דידוע מתחלה שמוכרח לאכול כולו הוי כאלו אכלו כולו ביחד ול"ש ביטול ע"ש והוא הערה חדשה ממש ויש לפלפל בזה הרבה ואי"ה שם יבואר:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה