אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרד

סימן תרג

הלכות יום הכפורים:

א ברמ"א ס"א ואסור להתענות בו אפי' תענית חלום - במג"א סק"א הקשה בצ"ע מ"ש עיו"כ מפורים ושבועות דמותר להתענות בהם תענית חלום. ועיי' בהגהות חת"ס ז"ל שתי' קושייתו וכבר קדמו בזה בשו"ע הקטנים באשל אברהם לקמן סי' תרצ"ו בשם הגאון ר' שאול מאמסטרדאם זצ"ל ע"ש. ובענין אכילה בעיו"כ עיין אריכות בס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' א' ושם הובאו כל חקירות האחרונים בזה וגם פלפל שם בטעם שאין מברכין על האכילה בעיו"כ ע"ש וא"א לי להאריך בכ"ז מאפס הפנאי:

ב עיין בילקוט הגרשוני ח"ב אות יוהכ"פ הב' מ"ש בענין אכילה בעיו"כ, ועיין בס' תורה תמימה שנדפס מחדש פ' אמור בפסוק ועניתם כו' בתשעה לחודש, ומ"ש שם בטעם האכילה בעיו"כ משום שתענית יום עשירי קשה לו ע"י ריבוי אכילה בתשיעי ולפום צערא אגרא ונחשב לו כאלו התענה ב' ימים, כבר ראיתי כן זה שנים רבות בס' אור הצבי לר"ל בערלס מבריסק ועכשיו מצאתי בס' א"ר כאן שכ"כ בשם ש"ל דלכך מעלה עליו הכתוב כאלו התענה ט' וי' שמפני שאוכל יפה בעי"כ ובי"כ מתענה קשה לו עינוי יותר ע"ש, ומ"ש בתורה תמימה שם דלפי"ז מי שאינו מתענה בעשירי כגון חולה אינו מחויב באכילה בתשיעי, לפענ"ד ז"א דהא קיי"ל כמ"ד לא דרשינן טעמא דקרא למילף קולא מיני' ואין להאריך:

ג כתב בהגהות זכרון אברהם שיש לעשות בעי"כ לחמים כמו בי"ט וכן יש לפרוס מפה על השלחן כל היום של עיו"כ כמו בי"ט שהרי לדידן הוי כי"ט גמור אף שמותר בעשיית מלאכה עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה