ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תקסב
הלכות תענית:
א בטו"ז סק"ח האריך בדברי הרא"ש פ"ק דתענית בענין קבלת תענית ע"י הרהור ע"ש - ועיין בב"ח שהאריך ג"כ בזה, ומה שהקשה שם על הרא"ש שכ' על דברי ר"ת דלישנא דתלמודא לא משמע הבי וכו' ע"ש. ראיתי בהגהות מעשה רוקח מהגאון בעל שמן רוקח ז"ל שמיישב קושי' הב"ח בטוב טעם, ושו"מ שכבר קדמו בזה האלי' רבה כאן סק"ה עי"ש:
ב במחבר סי"ג יש מי שאומר שמי שנדר כו' הוי אסמכתא אבל אם אמר כו' אם יצילני ה' מצרה או אם יצליח דרכי לא הוי אסמכתא - ובטו"ז ס"ק י"ז תמה למה כ' זה בשם יש מי שאומר והוא ר"ו בב"י והלא מקרא מלא הוא גבי יעקב אם יהיה אלקים עמדי וגו'. ועיין מחצה"ש ס"ק ט"ז מ"ש ע"ז בשם הא"ר - ובס' עדות ביוסף דן קכ"ד תירץ דלפמ"ש המרדכי פ' שור שנגח בשם רבינו נתנאל מקינון דמן התורה אסמכתא קונה ומביא ראי' מערב וכ"כ הב"ח בחו"מ סי' ר"ז וע' בקצוה"ח שם, ולפ"ז שוב אין ראי' מיעקב דהא מה"ת קונה אבל לדידן דמדרבנן אינו קונה הי' מקום לומר דהוי אסמכתא קמ"ל דל"ה אסמכתא ח"ב ודו"ק עכ"ל: