ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תקנט
א במג"א סק"ב ונ"ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע"ג קרקע כתב בסידור עיון תפלה להג"א שמעריל ז"ל מרומלוב וז"ל:
נלע"ד שמותר לישב על עץ קטן או שפסל הסמוך לארץ פחות מג' טפחים שכל עיקר ישיבת קרקע ילפינן לה מאבל ע' בטור סי' תקנ"ט וב"י ובאבל עצמו איתא בירושלמי פ' ואלו מגלחין דמ"ש באיוב וישבו אתו לארץ על הארץ לא נאמר אלא לארץ בדבר הסמוך לארץ ע"ש והסמוך מסתמא היינו בג' טפחים ולכן יש מקור להקל בזקן או מי שאינו יכול וע' מג"א שכתב על כר קטן וע' בפמ"ג ולענ"ד כמ"ש וע' יומא דף י"א ע"ב ד"ה ולאו כלום כ' וז"ל דכל פחות מג' גובה ארעא סמיכתא הוא ע"ש עכ"ל:
ב בס' זכרון יהודה (מנהגי הגאון מהו' מאיר א"ש זצ"ל) כ' וז"ל: גם אחרי חצות לא ישב על הספסל ורק כשכבר הי' לבוש בתפילין כשהי' חלוש ולא הי' יכול לעמוד ישב על הכסא ונפלאתי על הגאון בעל לבושי שרד בתשו' נאות דשא סי' ל"ו דכ' דאסור לישב ע"ג קרקע אחר חצות במקום שנהגו להקל משום דאיקרי מועד. דנראה דודאי לענין אבילות לא מקרי מועד וכל הרוצה להחמיר בודאי רשאי להחמיר ומה שקודם חצות הוי חיוב ואחר חצות נאמר דיהי' אסור וכאשר כ' הגאון בעצמו שם בתשובה ולדעתי לענין אבילות לא מקרי ת"ב מועד כלל עכ"ל -- ולי המלקט פלא שלא הביא ראי' לדבריו אלו דלענין אבילות לא מקרי מועד מדברי הטו"ז סימן זה סק"ו, וע' א"ר ס"ק י"ד:
ג כתב בס' כרם שלמה בשם שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ח' כשיש מילה בט"ב נוהגין לכנות שם הילד מנחם כמו שאם תהי' מילה בפורים מכנים אותו מרדכי עכ"ל:
ד במחבר ס"י נוהגים שלא לשחוט כו' עד אחר חצות - עיין בטו"ז סק"ח ועיין בתשו' כתב סופר או"ח סי' ק"ב שהחזיק הוראת מו"ח הגאון מהו' עמרם בלום שליט"א שלא לשחוט במוצש"ק ליל ט"ב שנדחה כי מ"ש הט"ז ס"ס תקנ"ט דראה בכל המקומות ששוחטים לצורך אכילה ביום שאחר ט"ב היינו מחצות ואילך אבל לא קודם חצות ע"ש באריכות: