ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תקנג
א בטו"ז סק"ב ואדרבה חוב עליו לאכול בשר וכו' עיין בס' בכור שור סוף מס' תענית דעונג לחוד ושמחה לחוד ע"ש שהסכים למג"א (ומובא ביד אפרים ושם הראה לעיין בטו"ז סי' תרפ"ח סק"ח בשם הירושלמי וכוונתו בזה מבואר שם ביד אפרים עצמו ע"ש) ועיין מ"ש בזה לעיל סימן תט"ו ענף א' באריכות:
ב כתב בס' שדי חמד מע' ביהמ"צ סי' ב' אות ד' וז"ל:
ט"ב שחל בשבת יש להתיר עכ"פ קודם חצות להקהיל קהלות ולדרוש ברבים כדרך שעושים בכל שבתות השנה וכן נוהגים בכמה מקומות כ"כ הגאון חת"ס סי' קנ"ו, וכו', וכתב שם הגאון חת"ס דמה שנהגו שלא ללמוד ערב ט"ב אחר חצות לא משום אבלות אלא משום שמה שלומד אחר חצות מחשב ומהרהר בו בלילה ויכנס באבלות כשהוא שמח לכן גם בשבת אחר חצות אסור, ומזה יצא לדון בדבר חדש מר ברי' הגאון כת"ס בס"ס ק"א דמותר ללמוד עט"ב אחר חצות עם אחרים דברים הרעים הגם שאין צריכים לו דמבואר ביו"ד סי' שפ"ד דללמוד עם אחרים אסור אפי' דברים המותרים לעצמו ועיי' מג"א סי' תקנ"ד סק"ב דמשו"ה אסור ללמוד עם התינוקות אפי' דברים הרעים אפי' אין מבינים משום איסור המלמד כ"ז בט"ב דאסור משום אבלות אבל בעט"ב שרי. דליכא איסור רק משום שיהרהר בלילה ובמלמד דברים הרעים לא שייך טעם זה עיי"ש:
השמטה מסי' תקל"ד ענף ד'. וז"ל ידידי הרה"ג וכו' מהרש"צ ווייגער שליט"א אבדקמן קריפטש יע"א, במכתבו אלי:
נשאלתי אי שרי למשוח מנעלים בחוה"מ והשבתי דלפמ"ש בקיצור של"ה לאסור משיחת מנעלים בער"פ אחר חצות א"כ כ"ש בחוה"מ דאסור וע"י גוי אולי יש. להקל עכ"ל: