ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תקנ
א ז"ל הטו"ז פריך בגמרא קרי להו צום וקרי להו ששון ומשני רבא בזמן דאיכא שלום הדיינו שבהמ"ק קיים ששון יש שמד צום כו' קשה מאי פריך הא ודאי דה"ק מה שהי' צום קודם גאולה יהי' לששון אחר הגאולה וכו'. ועיין בב"י וב"ח מ"ש בזה ובס' דברי שאול הנ"ל כתב דהנה מה שלא פרט יום הצום מתי הי' הצרה ואיזה יום בחודש צריכים להתענות הוא עפ"י המדרש פ' במדבר שהקב"ה לא רצה לפרסם הפורעניות של ישראל ולכך יש קלקול חשבונות מתי הי' הצרה וזה שקרי לי' צום ושפיר קשי' לי' דכל שיהפך לטובה שוב היה לו לפרט וע"ז אמר דאין זו שמחה שלימה דבזמן דאין שלום לא יהי' שמחה ושוב לא רצה לפרט וא"ש:
ב במחבר ס"ב צומות הללו חוץ מט"ב מותרים ברחיצה וכו' -- כ' בבאה"ט סק"ב עכשיו ברחיצה המנהג לאסור ומפני כבוד השבת מותר ב"ח עכ"ל, הך דמפני כבוד השבת מותר לא כתוב בב"ח אלא הוא הוספת הא"ר סק"ב ע"ש וממנה העתיק הבאה"ט. ועיין בתשו' כתב סופר או"ח סי' ק' דנראה שלא הי' לפניו הא"ר. אכן בגוף הדין הסכים לבאה"ט דמותר לרחוץ בחמין בת"צ שחל בעש"ק (והיינו בעשרה בטבת כמ"ש המג"א כאן סק"ה):