אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תקלט

סימן תקלח

א במחבר ס"א כל סחורה אסורה וכו' -- בס' קיצור שו"ע כלל ק"ו בהערה שלמטה מהשורה כתב ואולי מזה נתפשט ההיתר בקצת מקומות שפותחין את החניות של כל מיני סחורה בחוה"מ מפני שחושבין לדבר האבוד שלא ירגילו הקונים א"ע למקום אחר וכו' ע"ש. וחידוש בעיני שלא זכר שר שכ"כ כאן במחצה"ש ס"ק י"ז ע"ש:

ב במג"א סק"ה מותר לקבול. הקשה בסמ"ע סי' ה' הא אין קובעין זמן בניסן ותשרי וכו' -- עיין מ"ש בזה בפתחי תשובה חו"מ סי' ה' סק"ה: (ג) ברמ"א סעיף י"ח ומותר לקנות לצורך י"ט שני של י"ט האחרון (טור והרא"ש). ובמג"א ס"ק י"ד כ' בשם הטור דלא אמרי' כיון דבקיאינן בקביעא דירחא הו"ל שני חול ומכין מח"ה לחול אפ"ה שרי כי היכי דלא לזלזולי בי' - ובהגהות רעק"א ז"ל כתב ח"ל, בהג"ה ומותר לקנות. בטור איתא מותר להכין משמע דאף במידי דאית בי' מלאכה כמו בישול וכדומה מותר עכ"ל -- ולפענ"ד בכוונה מכוונת השמיט הרמ"א לשון הטור ומותר להכין, דדוקא הטור והרא"ש דס"ל מלאכת חוה"מ אסורה רק מדרבנן משו"ה ס"ל דכל מלאכות מותרים מח"ה ליו"ט שני כי היכי דלא לזלזולי בי', אבל הרמ"א לשיטתו דס"ל מלאכת חוה"מ מדאוריי' אסורה כמו שהוכיח המג"א ר"ס תק"ל מלשונו הטהור (ועיי"ש במחצה"ש ובלבו"ש) א"כ אין סברא כלל להתיר מלאכה דאוריי' שאינה לצורך המועד בשביל דלא ליתו לזלזולי בי"ט שני שהוא מדרבנן, לכן דייק הרמ"א וכתב רק דמותר לקנות לצורך י"ט שני וכו'. ועיין בפמ"ג כאן ותראה שהוא קרוב לאמת ב"ה:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה