אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תקיח

סימן תקיז

א במג"א בריש הסימן כתב ב"י סי' תצ"ה בשם המ"מ וכו' ותימה דבפסחים דף ה' וכו' עיי"ש כ' בס' בינה לעתים פי"א מה' י"ט הל' ד' וז"ל, ודברי המג"א סי' תק"ח תמוהים דנראה כי מ"ש המ"מ דהבערה אמרינן דכתיב ביום השבת אתי' למעוטי יו"ט והיינו דביו"ט אמרינן מתוך, דזהו דוקא לב"ה אבל לב"ש דלית לי' מתוך ביום השבת לא דריש, וא"כ מה דמקשה מן ר"ע דאמר מצינו להבערה שהיא אב מלאכה תמוה, דהא באמת אמרינן התם ש"מ דלא ס"ל מתוך והיינו דלא ס"ל לר"ע האי דרשה דביום השבת כב"ש. גם מ"ש דאפ"ל דתלי זה בזה דב"ה באמת יהי' סובר הבערה ללאו יצאה ג"כ תמוה וכו' עי"ש -- ועין בס' א"ר לעיל סי' תצ"ה סק"ה שכתב ג"כ כד' הבל"ע. וכ' עוד שם בזה"ל. עוד נ"ל דר"ע ס"ל לימוד דיום השבת כדאיתא בילקוט פ' ויקהל דמדליקין מע"ש לשבת, אבל למ"ד מתוך ס"ל לימוד אחר דילקוט שם דיום השבת לאפוקי יו"ט ודו"ק עכ"ל - ועיין בזה בסוף ספר סדרי טהרה על ה' נדה בשם הגאון מהו' שמואל זאכוויל אב"ד ור"מ דק"ק בון והמדינות בד"ה עוד במסכת הנ"ל וכו' עיי"ש:

ב ברמ"א ס"א או שמתיירא שלא יגנובו -- עיין בב"י בשם סמ"ק הטעם כיון דלבו דואג חשוב צורך קצת - ובהגהות מנחת פתים הקשה מהא דפריך בפסחים מ"ו ע"ב ומשום הפסד ממונו שרינן איסורא דאורייתא, ומאי קושי' כיון דאיכא הפסד ממונא לבו דואג וחשוב צורך קצת ותו אמרינן מתוך והניחו בצ"ע, ואולי י"ל דהתם עיקר הקושי' מר"ע דמתיר אפי' ביכול לאכול כזית חי מבית טביחתה ואליבא דר"ע א"א לומר דשרי מטעם מתוך דהא ר"ע לית לי' מתוך כמבואר בפסחים ה' הנ"ל שו"ר דבלא"ה לק"מ דכדי שיכול לאכול היינו שיהא שהות ביום כדי להפשיט ולחתוך כזית ולצלות ולאכול כדפירש"י שם בד"ה כדי וכו' וא"כ אם איתא דמשום הפסד ממונו חשוב צורך קצת ומותר מטעם מתוך א"כ למ"ל כלל שיהא שהות ביום לעשות כל הנ"ל תיפוק לי' בלא"ה מותר משום מתוך אעכ"ח לאו ה"ט דת"ק ומש"ה פריך שפיר ומשום הפסד ממונו וכו' כנלע"ד:

ג במשבצות סק"ג פראפי'ן ציה"ר וכו' ובשבת ג"כ מותר לקדוח בו בתלוש - ועיין מ"ש בזה לעיל סי' שי"ד ענף ב' בשם תפארת ישראל למשניות וצ"ע:

ד במג"א ס"ק י"ג וב"י פסק דלר' יהודה לא מהני תנאי וכו' וצ"ע דהא במוקצה מחמת איסור אף בשבת קיי"ל כר"י ואפ"ה פסק בסי' רע"ט ס"ד דמהני תנאי בנר שכבה ובס' בינה לעתים פ"ב מה' יו"ט הלכה י"ד תי' דבשלמא בנר דהוא רק בסיס לדבר איסור וכדאמרינן בשבת דף מ"ז הנח לנר ושמן דנעשית בסיס לדבר איסור ובדבר הבסיס יש חילוק בין שוכח למניח מדעת א"כ י"ל דאינה נעשית בסיס כלל אלא כשמקצה מדעתו משא"כ כשמתנה הרי אין כלל דעתו להקצות לבסיס וחזר הדבר מן מניח לדעת להיות כדין שוכח, משא"כ כאן בסוכה דהיא גופא איסורא ואלו שוכח לסתור סוכתו או נפלה בלי דעתו סוכתו יהי' בו היתר מוקצה, זהו ליתא דיש כאן איסור בגופא ולא משום בסיס כלל, א"כ אף תנאי לא מהני, ומה נ"מ בדעתו הא מ"מ בה"ש תתקצאי מחמת איסור. ומה יועיל תנאי, וזה פשוט וברור בסברא עכ"ל, ובס' שבילי דוד בפתיחה בכללי מוקצה ס"ק כ"ב כתב דדוקא בשבת דקיי"ל כר"ש רק בדחי בידים קיי"ל כר"י אבל לענין תנאי פסק המחבר כר"ש אבל ביו"ט דפסק כר"י לא מהני תנאי בסי' תקי"ח עכ"ל:

ה עוד שם במג"א, ומ"מ צ"ע למאי הילכתא כתב הטור סוכה רעועה שנפלה שרי לר"ש וכ"כ היש"ש דהא אפי' בשבת לא קיי"ל כר"ש במוקצה מחמת איסור ק"ו ביו"ט וכו' בס' שעה"מ פ"ב מה' יו"ט הלכה י"ד תי' דהא דלא קיי"ל כר"ש במוקצה מחמת איסור היינו דוקא כגון כר שהדליקו בו באותו שבת דדחי' בידים וכמ"ש התוס' והרא"ש בס"פ מי שהחשיך אבל במוקצה מחמת איסור דלא דחי' בידים קיי"ל כר"פ וא"כ הכא בסוכה דעלמא כיון דמזמן גדול נעשה קודם יו"ט לא מיקרי דחינהו בידים וכמ"ש הגהות אשר"י בפ' כירה (ברא"ש סי' כ') עיי"ש, ובס' שבילי דוד בכללי מוקצה ס"ק י"ב תי' כן מדנפשי' ולא ראה שכבר קדמו השעה"מ ז"ל:

ו בטו"ז סק"ז וא"כ יש תימה רבתא על הרשב"א בתשו' הביאו ב"י סי' תקט"ו ורמ"א פסקו שם להלכה וכו' - כ' בס' בינה לעתים פ"ב מה' יו"ט הלכה י' וז"ל:

הטו"ז ס"ס תקי"ח תמה בזה על הרשב"א כיון דאנן קיי"ל דבית שנפחת הפירות מותרין והיינו מטעם שכתב שם הרמב"ן דאין כאן איסור כלל בפירות עצמם רק ארי' הוא דרביע עלה בפחיתות הכותל המפסיק בין הפירות, וא"כ כ"ש חוץ לתחום דהוא רק איסור דרבנן, לישראל השוכן חוץ לתחום יכול לאוכלם ופשיטא דלא הוי מוקצה ע"ש, ויפה הקשה, אלא שכתב שיש תימ' רבתא על הרשב"א, ובאמת על הרשב"א לק"מ, דהא הרשב"א לא ס"ל כלל האי תירוצא של הרמב"ן הנ"ל ומוקי הא דתני בית שנפחת כו' איירי בבית רעוע וכמ"ש המ"מ בשמו שחולק על ההלכות, אבל בכותל גמור ס"ל לר"י דמוקצים המה וא"כ היה חוץ לתחום, איברא על הרמ"א דסותם ולא הגיה בש"ע והעתיקו סתמא ולא חילק בין כותל רעוע לכותל בריא משמע דס"ל כדעת הרמב"ן הנ"ל א"כ יש להקשות דלא ה"ל להביא כלל האי דהרשב"א הנ"ל דאזיל לשיטתו דהוא חולק על דעת הרמב"ן בזאת וכנ"ל, אבל לשיטת הרמב"ן יש להקל באמת וק"ל. [ועיין מ"ש בזה בס' חמד משה סק"ט ועדיין צ"ע ודו"ק]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה