אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תקיג

סימן תקיא

א במחבר ס"א ביצה שנולדה ביו"ט אסור ליגע בה וכ"ש שלא לאכלה וכו' -- לשון המחבר צ"ע דהנה ז"ל הטור ביצה שנולדה בשבת וי"ט אסור ליגע בה וכ"ש שלא לאוכלה וכתב הב"ח וחז"ל ומ"ש וכ"ש שלא לאוכלה ריש ביצה תנן ביצה שנולדה בי"ט בש"א תאכל ובה"א לא תאכל ומפני שלא שנינו בהדיא נולדה בשבת שאסורה הוכרח ללמדו במכ"ש מטלטול דאין אכילה בלא טלטול וכדכתבו התוס' לשם עכ"ל, והתינח הטור שכ' ביצה שנולדה בשבת רי"ט וכו' אבל המחבר ז"ל דמיירי רק בביצה שנולדה בי"ט למה הוצרך ללמוד איסור אכילה במכ"ש מטלטול הא בי"ט בהדיא שנינו דאסורה באכילה וצ"ע:

ב במג"א סק"ד ספק וכו' בטור כתוב איפכא ספק וכו' אסור ואם נתערבה באלף כולן אסורות, מדהחליף הרב"י לשונו ש"מ דס"ל דספק שנתערב כולן מותרות דכל א' ה"ל ס"ס וכמ"ש המ"מ וצ"ע דביו"ד סי' ק"ב פסק לאיסור ואפשר שם מיירי בחד בשבת דהוי דאוריי' והכא בי"ט דעלמא דהוי דרבנן ועיי' מ"ש בזה בכרתי ופלתי יו"ד רס"י ק"ב ותמצא נחת:

ג במג"א ס"ק י"ג [וכן בטו"ז סק"ט] דלא אזלינן בתר רובא בדשיל"מ ד"ז נובע מר"ן ביצה ס"פ אין צדין והובא ביתה יוסף כאן. ועיין בהגהות חכמת שלמה כאן. וע"ע במל"מ פ"ז מה' מעילה ה"ו ובשעה"מ פ"ד מה' יו"ט הלכה כ"ד ובטעה"מ שם ועיין בתשו' חות יאיר סי' קל"ג ועיין בפליתי יו"ד סי' א' אותו' ו' וסי' ט"ו אות ב' ג' וסי' ק"י אות י"ח ועיין בס' בינה לעתים (רמב"ם ה' יו"ט פ"ב ה"ו) ועיין בצל"ח ביצה י' ע"ב אריכות בזה ופליג על המג"א (ועיין בהגהות מנחת פתים כאן שמשיג על הצל"ח הנ"ל) וע"ע בצל"ח פסחים י' ע"א בד"ה ובגוף הדבר שפסק המג"א וכו' ע"ש ועיין בס' המקנה ח"ג כלל ל"ח פרט ד', ועיין בס' ילקוט הרועים ח"ר דף י"ז שכ' דשיל"מ אי אמרי' בי' כל דפריש מרובא פריש כ' המפורשים דתלי' אי רוב מטעם ודאי או רק ספק עכ"ל וע"ע בס' שדי חמד כללים מערכת הדל"ת אות ט"ל וכן בפאת השדה כללים מערכת הדל"ת כלל ט' סע"ד אריכות בזה. ואין להאריך יותר:

ד ודע דיש לעורר בביצים שמביאים הא"י למכור ביו"ט אף דהרוב נולדו מכבר מ"מ י"ל דמצרפי' מיעוטא שנולדו היום למיעוט ביצים מנבילות וטריפות וכמ"ש הר"ן בפא"ט דתרי מיעוטי הוי כרוב וצריך לעיין בזה בספרי הכללים ואין לי פנאי לחפש כעת:

ה כתב בס' חמד משה סי' זה בשם ס' בית הילל אם טחו חלות בביצה שנולדה בי"ט ואפאן כך צריך ליקח מהם כדי נטילה והשאר יאכל בו ביום ואותו כדי נטילה יאכל אחר עכ"ל ועיין מ"ש בזה בפרמ"ג יו"ד סי' ק"ב בשפתי דעת סק"א:

ו ביצה טריפה שנולדה ביו"ט ונתערבה, תלי' בב' הטעמים שכ' רש"י והר"ן על הא דדשיל"מ לא בטיל דלרש"י שכ' טעם משום עד שתאכלנו באיסור וכו' לא בטיל דנהי למחר צריך ביטול מטעם טריפה מ"מ כל מה דמצי למיעבד בלי ביטול לענין איסור יו"ט עבדינן וכ"כ הצ"צ סי' ס"ט והפר"ח בק"ב אות ז' קלסי' אבל לטעם הר"ן משום דהוי מב"מ כיון דלענין או"ה הוי אינו מינו שזה אסור לעולם וזה היתר הוא א"כ ביצה טריפה שנולדה בי"ט מיבטל בטיל (הפמ"ג בפתיחה לה' תערובת):

ז במשבצות סוף סי' זה העלה דבר חדש דלטעם הר"ן בדשיל"מ י"ל באיסור דרבנן בטל אפי' דשיל"מ כי בתוס' ורשב"א חולין צ"ט כ' דבאיסור דרבנן אפי' לר"י מב"מ בטל ומביצה אין ראי' דהתם לא פלוג רבנן אטו יו"ט אחר שבת דאסור מדאוריי' ע"ש ולענ"ד דבריו צע"ג דהא בגמ' ביצה ד' ע"א מתרץ רב אשי קושי' הש"ס לרב יוסף ולר' יצחק דאמרי משום גזירה (ולא משום יו"ט אחר השבת) כל דשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטל א"כ אין לומר טעמא דביצה משום לא פלוג אטו אחר שבת אלא דבדשיל"מ אין חילוק בין דאו' לדרבנן (ועיי' ביצה ג' ע"א מבואר דרב יוסף ור' יצחק לית להו הכנה דרבה ולא משכחת אליבייהו איסור דאוריי' בביצה) ודברי הפרמ"ג ז"ל שגבו ממני. ואין ליישב ולומר דדוקא לרב יוסף ולר' יצחק הוא דקאמר רב אשי דבכל דרבנן דשיל"מ לא בטיל אבל למ"ד דאית לי' הכנה דרבה וכן לדידן דקיי"ל כוותי' לאו בכל דרבנן אמרי' כן אלא דוקא בביצה משום לא פלוג אטו אחר שבת, ז"א דא"כ מאי פריך בביצה ד' ע"ב על רב מתנה בעצים שנשרו מן הדקל וכו' ולרב אשי דאמר כל דשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטיל מאי איכ"ל, ומאי קושי' דילמא רב מתנה סובר כמ"ד הכנה דרבה ומכ"ש לפי הגירסא שבת כ"ט ע"א רב מתנה אמר רב עיי"ש הרי מפורש להדיא בביצה ד' ע"א דרב אית לי' הכנה דרבה א"כ ממילא לאו בכל דרבנן אמרי' דשיל"מ לא בטיל אלא דוקא בביצה משום לא פלוג אטו אחר שבת ואין לומר דגם בעצים שנשרו בי"ט שייך לא פלוג אטו עצים שנפלו בשבת שאסורים בי"ט שלאחריו מדאורייתא לשיטת הטור בשם אחיו הר"ר יחיאל (לעיל סי' תק"ז ועיי"ש במג"א סק"ד) ז"א דא"כ איך הקילו בו לענין אין מבטלי' איסור לכתחלה וקאמר ה"מ בדאו' אבל בדרבנן מבטלין נימא גם בזה לא פלוג וע"כ דברי הפמ"ג בזה צע"ג לדעתי:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה