אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תפח

סימן תפז

א כ' בפמ"ג באשל סק"ה. עמ"א לדידן אין מכריזין שלא לומר גשם דנראה כממאנין בגשמים וכו' משא"כ במקום שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל מכריז השמש במוסף משיב הרוח ומוריד הטל ופוסקין בלחש מלהזכיר גשם - וכבר הבאתי לעיל סי' קי'ן בשם ידידי הרה"ג המפורסם מו"ה שמעון צבי ווייגער נ"י אבדק"ק קריפטש יע"א דלפימ"ש בס' מנחם ציון להגה"ק ר"מ מרומנוב זלה"ה טעם שאין מכריזין בפסח נראה דלא יכריזו אז כלל עכ"ל. והס' מנחם ציון אינו מצוי אצלי ולא אדע טעמו: סימן תפ"ט (א) במג"א סק"א נשים פטורות מספירה דהוי מ"ע שהז"ג ומיהו כבר שווי' עלייהו חובה - והקשה בס' נזירות שמשון מד"מ ס"ס קפ"ח דלא שייך שווי' חובה אלא היכא דיש מחייבים. וכתב ידידי הרב החריף ובקי מהו' יצחק מארקאוויטש נ"י מטשאקאני יע"א, בתל תלפיות מחברת ה' אות קי"ד ואולי י"ל דגם כאן יש מחייבים דהרי לדעת רש"י ברכות כ' ע"ב אין לפטור במ"ע דרבנן מחמת מ"ע שהז"ג וכו' עיי"ש. וכבר קדמו בזה אדמ"ו הגאון זצ"ל בטהר"ם שיק על החינוך מצוה ש"ז ע"ש. [ועל קושי' הכ"מ שהביא המג"א ריש ס"ק זה, עיין בס' עט סופר חלק ד' בהשמטות שבסוף הספר]: (ב) במג"א סק"ב ובב"י כ' בשם הרשב"א שיוצא בספירות הש"ץ ע"ש וצ"ע - ועיין בח"י ובא"ר וגם בפר"ח הסכימו דיוצאין בשמיעה מחבירו ומ"ש בגמ' וספרתם שתהא ספירה לכל א' וא' היינו רק לאפוקי שאין הב"ד סופרים כמו בשמיטה ויובל. וכ"כ בתורה תמימה פ' אמור וכנראה שלא ראה בא"ר ובפר"ח. אמנם הפמ"ג ז"ל כתב כאן כי ילפינן מפסוק וספרתם לכם ב' דברים וספרתם אתא לכל א' וא' ולכם אתא שאין יוצאים בשמיעה מחבירו. ודברים אלו צ"ע דנודע שאין אנו יכולין לדרוש מעצמינו דרשות שלא נזכרו בש"ס. ויותר אין להאריך:

ג בספר החינוך מצוה ש"ו כ' בשם הרמב"ם דאע"ג דמצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי מ"מ אינם ב' מצות. וזה דלא כרבינו ירוחם שהביא בא"ר סק"ד שהן ב' מצות כתפילין של יד ושל ראש ע"ש:

ד במחבר ס"ח אם שכח לברך באחד מהימים וכו' סופר בשאר ימים בלא ברכה כתב בסידור עיון תפלה נוהגין מקצת אנשים כששוכחין פ"א לספור דאז צריך לספור אח"כ בלא ברכה, עושין תקנה לעצמם וסופרים לפני העמוד ואומרים שכן יש להם קבלה מאיזה חכם, אבל טעות הוא שזהו אינו אלא במקום שהחזן מוציא רבים י"ח אבל בזה"ז שאין מוציא רק כ"א לעצמו ודאי אסור עכ"ל. עיין בס' תורה תמימה פ' אמור שכ' בקטן שהגדיל בתוך ימי הספירה י"ל דמה שסיפר מקודם בפטור מצטרף לענין זה שיהיו תמימות וראי' לזה מיבמות ס"ב ח' היו לו בנים לעכו"ם בהיותו עכו"ם ונתגייר פטור מפו"ר ואע"פ שבשעה שהי' עכו"ם לא הי' עליו מצות פו"ר וכו' ע"ש. וכבר קדמו בזה בס' מנחת חינוך מצוה ש"ו]:

ה כתב בס' ברכי יוסף. ראיתי מדקדקים שבליל יו"ט שני נוהגים לעשות הסדר ואחרי ככלות הסדר כולו מברכין על ספירת העומר, ונותנים טעם נכון על דרך האמת, אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור (כמ"ש הרמ"א סד) ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור עכ"ל - והנה בס' עיקרי הד"ט סי' כ"א אות י"ג הביא בשם החיד"א ז"ל עצמו בס' טוב עין ומחזיק ברכה וחיים שאל שמסכים לברך ולספור אחר הסדר, וכ"כ גם בזכור לאברהם אלקלעי אות עומר, וכנראה שחזר בו ממ"ש בס' ברכי יוסף הנ"ל, ועיין עוד שם בעיקרי הד"ט בשם שאילת יעב"ץ ח"א סי' ס"ח שכ' דאף בליל ב' של פסח יש לספור בזמנו כליל אחר ולא אחר אמירת ההגדה דבעינן תמימות ויש לספור בתחלת הלילה ומסתייה דבדיעבד מונין כל הלילה, ומ"ש שיש לספור אחר ההגדה מן הקבלה לא נקבל דקבלה מחודשת היא ומבולבלת והדבר הזה יצא מפי איש רוח העזתי וכו'. וגם בח"ב סי' פ"ג ובמור וקציעה שלו לכאן עמד בסברתו הנז' ע"ש ובס' זכרון יהודא כ' שהגאון מהו' מאיר א"ש זצ"ל ספר ספירת העומר בליל שני מיד אחר אמירת הלל, ואחרי גמר הסדר ספר בלא ברכה ע"ש. ובודאי עשה כן כדי לצאת גם ידי המקובלים ז"ל. וכן ראוי לנהוג:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה