ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תפ
א במחבר ס"א סדר כוס רביעי וכו' ושותהו בהסיבה כו' ואם שותהו בלא הס בה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה ומברך לפניו בפה"ג לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד - כתב בהגהות רעק"א ז"ל. בגן המלך לבעל גו"ו סי' ל"א הקשה דנימא דלא הוי היסח הדעת דאתכא דרחמנא סמכינן כדלעיל סי' תע"ז ס"ב גבי אפיקומן עכ"ל - ולולא דבריהם הי' נ"ל לחלק בפשיטות דבשלמא גבי אפיקומן עדיין יש לפניו לקיים מצות ה' בבהמ"ז והלל ושתיית ב' כוסות לכן שפיר שייך לומר אתכא דרחמנא סמכינן דזה השלחן אשר לפני ה' משא"כ אחרי ככלות הכל וכבר שתה כוס ד' ואין לפניו לקיים עוד שום מצוה א"כ אין כאן עוד תכא דרחמנא דהא כבר נסתלק ונעקר השלחן ומה שאומרים פיוטים זה אינו אלא מנהג כמ"ש המג"א וא"צ לאומרם על השלחן דוקא כנלע"ד. (ב) כתב בהגהות חת"ס ז"ל, מ"ש בשיר "אל בנה" למוד הוא, הוא חירוף וגידוף, וראיתי בפסיקתא דשיר השירים כת"י מונה שבעים שמות של הקב"ה ע"ד א"ב ולא מצא שום תואר באות למ"ד [אמר המלקט כ"ה גם בבעל הטורים פ' בהעלתך בפ' אספה לי שבעים איש עיי"ש], ונראה לי לומר לוחם הוא ע"ד ה' איש מלחמה עכ"ל:
ג כתב בח"י סק"ו ונוהגין באלו מדינות למזוג כוס אחד יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא - עיין מ"ש בזה אדמו"ר הגאון זצ"ל בפי' חתן סופר להגדה ש"פ דף ח' ובס' תורה תמימה פ' וארא. וגם בילקוט הגרשוני פ' בא ובס' עורה שחר ערך כוס ע"ש. (ובשו"ת דברי חבר בן חיים דף ק"י כ' דמנהגו ליקח כוס זה בשחרית לקידוש ע"ד שאחז"ל הואיל ואתעבד בי' מצוה וכו']: