ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תנח
א עיין בשו"ע ס"א. ובס' מעשה רב כתב שהגאון ר"א מווילנא ז"ל הי' אופה המצות שאוכלים בלילה הראשונה עם שאחר מצות ביחד ולא הי' מקפיד לאפותן בע"פ אחר חצות עיי"ש. [אמנם הפמ"ג בסי' תנ"ט כתב ואשרי מי שאופה מצת מצוה ע"פ אחר חצות עיי"ש]:
ב במג"א סק"א ופשוט דכשנאפה קודם פסח נתערב בלישה ומותר אח"כ לבשל המצות בפסח וכו', וע"ז אנו סומכין לאכול קניידליך וכל מיני תבשילין מקמח טחון ממצה אפוי' וכ"כ בס' חמד משה סוס תס"ג וז"ל יש מקומות שנהגו לאסור שלא לעשות איזה תבשילין בקמח טחון ממצה אפוי' ואין מקום לזו החומרא וכו' עיי"ש, ועיין בחק יעקב סי' ת"ס ס"ק ט', אך במחצית השקל כאן כ' דיש להחמיר משום דלפעמים נשאר מעט קמח תוך המצה וכו' עיי"ש, וכבר האריך בשערי תשובה סי' ת"ס סק"ב דאחזוקי איסורא לא וחזקים ואין למנוע מחמת זה משמחת יו"ט עיי"ש, ועיין באשל אברהם להגאון מבוטשאטש זצ"ל בסי' תמ"ז שכ' דטעם החומרא מחשש תערובת קמח סתם (ולא קמח חמץ) תוך המצה מפוררת דזה לא בטיל משום דהוי היתר בהיתר וכו' ע"ש, וגם בזה שייך מ"ש השע"ת דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ומה"ת לחוש שבא לשם קמח ע"כ לפענ"ד אין כאן טעם ברור להחמיר: