ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תח
א כתב הטור מפני שתחומין דרבנן הקילו והתירו וכו' שיתן עירובו וכו' נראה מדבריו למ"ד תחומין דאוריי' ל"מ עירוב בפת וצ"ע דבכמה דוכתי בש"ס מבואר דגם למ"ד תחומין דאוריי' מהני עירוב בפת: הערה (ברוך ד' הארכתי בגוג' דיבמות מ"ז אסיר לן תחום שבת מ"ש, וכעת מצאתי בס' משיב נפש שחיבר הב"ח זל של מגלת רות שכתב דיא רזלא אליבא דר' עקיבא דאמר תחומין דאורייתא ואפשר דאתיא נמי כרבנן דתחומין לאו דאוריי' ולאו דוקא נקט תחומין דלא כלומר הוצאה שהיא מלאכה גרועה נמי אסיר לן כ"ש מלאכה גמורה, וכן פי' התוס' שבת פרק רע"ק אההיא דקאמר התם אתחומין לא איפקוד ע"ש בדף פ"ז עכ"ל ובזה מיושב בפשיטות מה שהקשיתי על רש"י ז"ל ועיי' בתשו' שואל ונשיב תנינא ח"כ סי' צ"ט מ"ש בזה, ולא ראה דברי הב"ח הנ"ל):
ועיי' באלי' רבה ותוס' שבת ובית מאיר כאן מ"ש בזה ועיי' במנחת חינוך מצוה כ"ד שהאריך מאוד בזה ושם בארה דגם למ"ד תחומין י"ב מיל דאורייתא מהני עירוב בפת או ברגל לענין שיוכל לילך מן התורה י"ב מיל אחרים (ואדמ"ו הגאון ז"ל במהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה הנ"ל כ' אף שהרמב"ן כ' כן בספ"ק דעירובין לא אישתמיט כן בשום מקום אדרבה אמרינן בעירובין דף ל"ו דעירובין הוי כדבר שאין לו עיקר מה"ת עיי"ש) ובשו"ת מהר"י אסאד או"ח סי' פ"ח הביא המ"ר ותנחומא פ' במדבר וכן אתה מוצא ביהושע כשהלך להחריב את יריחו א"ל יהושע עתידים אתם לעשות שם את השבת אל תרחיקו מך אלפים אמה לכל רוח למה שתהיו רשאין לבוא להתפלל לפני הארון בשבת וכה"א אך רחוק יהי' ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה ע"כ, וכתב בתשו' הנ"ל דעכ"ח דרשה זו למ"ד תחומין דאוריי' דאי דרבנן הא היוצאים למלחמה פטורים מלערב עירובי תחומין למ"ד תחומין דרבנן כדאי' בספ"ק דעירובין ד' דברים פטרו במחנה וכו' אעכ"ח דרשה זו אתי' אליבא דמ"ד תחומין דאוריי', רמזה ראי' קצת לדעת הטור רס"י ת"ח מפני שתחומין דרבנן הקילו והתירו לערב בפת כו' אבל אי תחומין דאוריי' לכ"ע בעי' לערב ברגליו ולא סגי בפת, דאל"כ קשה למה הזהירם יהושע שלא להרחיק מן הארון יותר מאלפים ירחיקו ויבואו בשבת להתפלל ע"י ערוב בפת וע"כ דלא סגי אלא ברגליו וטרחא גדולה לכל ישראל עכ"ל, והמעיין במ"ר ותנחומא בפנים יראה דאזיל למ"ד תחומין דרבנן ע"ש דהא קאמר לעיל ומנין סמכו תחומין מה"ת עיי"ש והאיך בתכ"ד ס"ל תחומין דאוריי' וצ"ע, ומ"ש למה הזהירם יהושע וכו' ירחיקו ויבואו בשבת להתפלל ע"י עירוב בפת, יש לדחות לכאורה כיון שהיו יכולים להתפלל במקום שהם בעשרה לא הוי זה בכלל דבר מצוה להתפלל לפני הארון דוקא ואנן קיי"ל אין מערבין אלא לדבר מצוה (ועיין מ"ש הוא עצמו בסי' פ"א בשם מהרי"ל ותשו' חוות יאיר) וצ"ע. (ב) ברמ"א סוף סעיף א' ומ"מ אם כלתה המדה סוף העיר וכו' ויש לו אלפים חוץ לעיר לצפון ולדרום וכו' -- במג"א סק"ג השיג על הרמ"א, אבל בס' אבן העוזר דחה דבריו, וע' בס' תו"ש שמסכים עמו. אמנם בס' חיי אדם כלל ע"ז אות ה' דוחה דברי אבהעו"ז ומסכים עם המג"א ע"ש: