אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תד

סימן תב

א במחבר ורמ"א ס"א המהלך חוץ לתחום למעלה מעשרה טפחים וכו' וכו' כתב אדמ"ו הגאון זצ"ל במהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה כ"ד וז"ל, ובאמת קשה לי טובא באו"ח סי' ת"ד פסק בעמוד גבוה י' ורחב ד' דתחומין י"ב מיל דאוריי' וכן פסק שם דעמוד גבוה י' ואינו רחב ד' דהוי אבעי' דלא איפשטא אי יש תחומין למעלה מי' משום דהוי דאורייתא וא"כ קשה אמאי בעמוד רחב ד' דהוי רה"י ובאינו רחב ד' דהוי מקום פטור יהי' שייך תחומין דאוריי', ובכרמלית דהוי נמי מקום פטור מה"ת כבר כ' הרמב"ם דלית בי' תחומין דאורייתא, והניח בצע"ג -- ובס' בית מאיר כאן ג"כ הקשה זאת (בד"ה אמנם לפ"ז כו') והניח ג"כ בצ"ע ע"ש ומצוה ליישב ושוב ראיתי כי בתשו' מהר"מ שיק או"ח סי' קכ"ב מיישבו קצת ע"ש:

ב עוד שם הרי זה ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה או לאו -- בתשו' מהר"י אסאד או"ח סי' צ"ב נשאל בעירובין מ"כ אבעי' אי יש תחומין למעלה מי' או לא כו' אמאי לא פשיט לה מירידת משה רבינו ע"ה ביוכ"פ מן השמים כמו שפירש"י בפ' יתרו בפסוק ויהי ממחרת ועכ"ח דאין תחומין למעלה מיו"ד וע"ש כמה תירוצים, ולפימ"ש מתשו' חת"ס חלק ו' סי' צ"ח והוציא מתוס' עירובין מ"ה ע"ב דמלמעלה למטה לא שייך לא שביתה ולא תחומין ואם אלי' בא מלמעלה למטה ליכא איסור תחומין רק אם בא מג"ע התחתון ע"פ שטח הקרקע לא מלמעלה למטה אז שייך תחומין מ"ש באריכות. ג"כ לק"מ דהא מרע"ה ירד מלמעלה למטה ובזה לא שייך תחומין:

ג עוד שם אזלינן לחומרא למ"ד תחומין די"ב מיל הוה דאורייתא כ"ה שיטת הרי"ף והרמב"ם והתוס' חגיגה דף י"ז ע"ב ד"ה דכתיב בשם י"מ והכי איתא בירושלמי אך כתבו דהש"ס שלנו לא ס"ל דהא בשבת דף ס"ט גבי שכח עיקר שבת דבעי דידע לה לשבת במאי, דידע לה בתחומין ואליבא דר"ע, ולא קאמר לדברי הכל, וכן בביצה דף ל"ו גבי אין רוכבין מוקי טעמא בגמ' שמא ילך מחוץ לתחום ופריך ש"מ תחומין דאוריי' אלא גזירה שמא יחתוך זמורה אלמא דרבנן לא מודו כלל בתחומין ע"ש -- וליישב הרי"ף והרמב"ם מקושיות אלו, עיין בקרבן נתנאל על הרא"ש ספ"ק דעירובין שמיישב הכל [ובעל מתא דירושלים פ"ג דעירובין לא ראה הק"נ וכ' התי' משמי' דנפשי' ע"ש] וקצת קשה א"כ אמאי איצטריך לגמ' למימר ש"מ תחומין דאורייתא תיפוק לי' בלא"ה אי אפשר לומר משום תחומין דא"כ יהי' שנים מותרים לרכוב וע' בח"ס בחי' שבת דף ס"ט ובמהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה כ"ד שתירצו בטוב טעם דלא תיקשי לרי"ף ורמב"ם משבת דף ס"ט הנ"ל -- ועל הקושי' מביצה הי' אפשר לומר לענ"ד דהא הגמ' שם מיירי ביו"ט א"כ הרי"ף והרמב"ם שלמדו י"ב מיל מפסוק אל יצא איש ממקומו ביום השביעי י"ל יום השביעי דוקא ולא יו"ט (וכאן ל"ש יו"ט נמי שבת איקרי דעכ"פ יום השביעי לא איקרי) אבל רע"ק דיליף תחומין דאוריי' מקרא ומדותם מחוץ לעיר אלפים אמה דכתיב גבי ערי מקלט, ממילא ה"ה יו"ט, א"כ שפיר פריך ש"מ תחומין דאוריי' כרע"ק ואסור אף ביו"ט בדאוריי' משא"כ לרי"ף ורמב"ם תחומין די"ב מיל ל"ש ביו"ט מדאורייתא א"כ א"א לומר גזירה שמא יצא מחוץ לתחום וא"ש, [שוב מצאתי ב"ה בתשו' שואל ומשיב תנינא ח"ג סי' צ"ט שכ' ג"כ דיום השביעי ממעט יו"ט]:

ד והנה לעיל בסי' של"ז כתבתי דדעת רש"י דתחומין די"ב מיל ג"כ מדרבנן והבאתי שכן מבואר במג"א סי' ש"ה ס"ק ח"י ע"ש, וכעת מצאתי המקור לזה ברש"י בחומש פ' בשלח בפסוק אל יצא איש ממקומו, אלו אלפים אמה של תחום שבת ולא במפורש שאין תחומין אלא מד"ס ועיקרו של מקרא על לוקי המן נאמר עכ"ל, ומזה מוכח דס"ל לרש"י דאפי' תחומין דייב הוא מדרבנן וכ"כ המזרחי שם ע"ש, ומה שהקשיתי שם א"כ איך העתיק רש"י במגלת רות דברי ר"א ביבמות מ"ז שאמרה נעמי לרות אסיר לן תחום שבת כיון דתחומין דרבנן (וע"ש מ"ש בשם ס' ערוך לנר) נלע"ד כעת דאע"ג דנאסר אח"כ מ"מ כבר ידעה נעמי מזה וכן מצאתי בשדי חמד חלק הכללים מערכת טי"ת כלל א' שהביא בשם ספר העמק שאלה בפרשת מטות שאמר בדרך כלל דבכל מידי דרבנן נהגו מכבר גדולי דור דור אלא שהי' הדבר ברפיון ותלוי בדעת עצמם עד שבאו חז"ל וגזרו על כל ישראל חק ולא יעבור ומיישב בזה כמה קושיות עיי"ש, ומכ"ש דא"ש טפי לפי מה שאמרו במדרש גבי יעקב אבינו ע"ה ויחן את פני העיר תחומין תיקן להם א"כ כבר נודע איסור תחומין מימות יעקב אבינו ע"ה (שוב לאח"ז הגיע לידי ס' תורה תמימה, פי' נפלא שנדפס מחדש סביב החומשים וראיתי בו בפ' בשלח בפ' אל יצא איש ממקומו שהביא פלוגתת הפוסקים לענין תחומין די"ב מיל וכ' וז"ל. ותמיהני שלא הביאו כל הפוסקים דעת רש"י בה בשבת ל"ד א' שכתב מפורש תחומין מדרבנן שכ"כ שם בד"ה בעירובי תחומין תיקון מעליא דאסמכוה רבנן אקראי ואפילו למ"ד תחומין דרבנן וכו' עכ"ל, ואי ס"ד דלכ"ע תחומין י"ב מיל דאוריי' הול"ל בפשיטות דתחומין שאני דעיקרו מיהת מדאורייתא, יעו"ש וכן נראה לדייק דהוי מדרבנן מאגדה דיבמות מ"ז ב' שאמרה נעמי נרות מפקדינן אתרי"ג מצות והדר אמרה אסור לנו תחומין ואם הי' איסור תחומין מדאוריי' הרי זה כלול בתרי"ג מצות עכ"ל -- ויש להעיר עליו בתרתי א' אמאי הביא ממרחק לחמו מרש"י דשבת ל"ד ולא הביא מרש"י בחומש שלפניו בפ' אל יצא איש ממקומו דמוכח מיני' דרש"י סובר תחומין דרבנן אפי' די"ב מיל וכנ"ל, ב' על הראי' שהביא מיבמות מ"ז דאם הי' תחומין אסור מדאוריי' א"כ הוא נכלל בתרי"ג מצות, ומה יענה להא דאמרה ג"כ אסור לן ע"ז הלא זה בודאי הוא בכלל תרי"ג מצות, וכבר הקשה כן ברי"ף שבעין יעקב ע"ש שתירוצו דחוק מכמה טעמים, ועכ"ח לומר שזכרה שבת וע"ז בייחוד, לפי שאלו הם יסוד כה"ת כולה, וכל העובר עליהם הוא מומר לכה"ת כולה, וא"כ אין ראי' משם, ויותר אין להאריך]: (ה) לאחר כותבי כל זאת ראיתי בשעה"מ פרק כ"ז מה' שבת שכ' דמרש"י עירובין נ"ה ע"ב ד"ה אלא לאחוריהן מוכח דס"ל כהרמב"ם דתחומין דב' פרסאות דאוריי' וכן בראה ג"כ מרש"י חגיגה י"ז ע"ב ד"ה ופנית בבוקר עיי"ש בתוס' ולפי"ז רש"י סותר את עצמו וצ"ע. ועיי' במנחת חינוך מצוה כ"ד שכ' דבלא"ה ד' רש"י סותרים אהדדי ע"ש]:

ו כ' בהגהות חכמת שלמה וז"ל, בפלוגתת הפוסקים אם יש תחומין מן התורה חוץ לי"ב מיל נראה כעת ראי' ברורה דהוי רק דרבנן ממ"ש בש"ס דעירובין דף נ"ח ע"ב אר"נ א"ר בר אבוה אין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפני שהן של תורה ולמה לא נקט תחומין גופייהו לענין י"ב מיל דהוי מן התורה ואין מקדרין ולמה עזב תחומין דעסיק בהו ונקט דבר אחר בעכ"ח מוכח דתחומין הוי כולו דרבנן ולדעתי זה ראי' שאין עלי' תשובה וכן דייק הש"ס בעצמו דף ל"ה ע"ב מזה דלר"מ תחומין דרבנן עיי"ש ודו"ק עכ"ל ולפי מ"ש בשו"ת זכרון יוסף סי' ז' (מובא בילקוט הרועים ח"ר אות תחומין) דאף דס"ל להרי"ף ורמב"ם דתחומין די"ב מיל מ"מ מודים דאיכא כמה תנאים ואמוראים דס"ל אפי' תחומין די"ב מיל ג"כ דרבנן ור' יוסי בעירובין דל"ו וכן רב ששת ס"ל דתחומין די"ב מיל הוי דרבנן עיי"ש, אין ראי' מש"ס דעירובין הנ"ל כמובן:

ז עוד שם ברמ"א בהג"ה שניה, ואם הוא ספק אם הוא למעלה מעשרה או לא אזלינן לקולא הנה המל"מ פ"ח מה' שאר אבות הטומאה ה"ה כ' דאף דס' דרבנן לקולא, היכא דאיכא ס"ס להחמיר אזלינן לחומרא, ובשעה"מ פ"י מה' מקואות ה"י כלל ה' הביא ראי' לנגדו ממ"ש הה"מ פכ"ז מה' שבת ה"ג בשם תשו' הרמב"ם דכל מה שיהי' מה"ת ס' להחמיר ומה שהוא מדבריהם ס' להקל כמ"ש ספקא דרבנן לקולא ומכלל זה שההליכה בנהרות ויש ספק אם הן למעלה מי' או לא מותרת לפי שהוא ספק של דברים עכ"ל (והוא דין הרמ"א דכאן) הרי מבואר דאע"ג דאיכא ס"ס להחמיר אפ"ה אמרינן ס' דרבנן לקולא שהרי הליכה בנהרות ויש בהן ספק אם הן למעלה מי' איכא ס"ס להחמיר, ספק אם הן למעלה מי' או למטה ואת"ל שהן למעלה שמא גם למעלה מי' יש איסור תחומין תו נ"ל ראי' שאין עלי' תשובה עכ"ל -- אמנם עיין בס' בית מאיר כאן שהעיר ג"כ בזה על המל"מ וסיים בזה"ל. אך עיין עירובין מ"ה ע"ב בתוס' ד"ה איבעית אימא, לדבריהם אין ראי' מתחומין די"ל כמו שהקילו אף בדבר שיש לו מתירין כן ה"נ ראה הרמב"ם להקל אף בשני ספיקות עכ"ל: (ח) במג"א סק"א הביא פלוגתת מהרלב"ח ור"מ אלשקר דרלב"ח סובר דאף מ"ד דתחומין י"ב מיל הוי מה"ת היינו דוקא לאדם עצמו כמ"ש אל יצא "איש" ממקומו אבל כליו ובהמתו הוי דרבנן ור"מ אלשקר סובר דג"ז מדאורייתא עיי"ש -- ולפ"ד מהרלב"ח נדחה ראי' שהביא הגר"א ז"ל בביאוריו דגם תחומין די"ב מיל הוי דרבנן מעירובין מ"ה. ע"ב ואמאי ליקני כו' ואבע"א הוי כו' ושם כמה מילין ע"ש, ולד' מהרלב"ח כלים דומי' דגשמים לכ"ע הוי דרבנן, וכ"כ בס' בית מאיר כאן, ודחה עוד דנכסי הפקר אף למ"ד דקונין שביתה ודאי אינו אלא דרבנן וכתב עוד בזה"ל. אמנם דף ע"ט ע"ב מוכח איפכא כיון דלר' עקיבא דתחומין דאורייתא ה"ה כלים ממילא ה"ה י"ב מיל לשיטת הירושלמי ודו"ק וכוונתו למ"ש בגמ' עירובין ע"ט ב' וכן אתה אומר בגוב של תבן שבין שני תחומי שבת (אלו נוטלין מכאן ומאכילין ואלו נוטלין מכאן ומאכילן) ופריך פשיטא, ומשני ל"צ לרע"ק דאמר תחומין דאוריי' מהו דתימא ליגזור דילמא אתי לאחלופי קמ"ל ופרש"י מהד"ת ליגזור דילמא אתי לאחלופי וליקח מתחום שאינו שלהן וקא עברי אדאורייתא עכ"ל, ומוכח מזה דלר"ע דתחומין דאוריי' ה"ה כלים ומזה למד הבית מאיר דה"ה לי"ב מיל -- ואם אמנם איני כדאי לסתור דבריו נלע"ד דדוקא לר"ע דלמד תחומין דאוריי' מקרא ומדותם מחוץ לעיר אלפים אמה י"ל ה"ה כלים ובהמתו דשם לא נזכר איש, אבל למ"ד תחומין די"ב מיל מה"ת ויליף לי' מקרא דאל יצא איש ממקומו י"ל דוקא איש עצמו לא כליו ובהמתו -- שוב ראיתי בס' מנחת חינוך מצוה כ"ד שהקשה ג"כ על הרלב"ח מש"ס דעירובין הנ"ל. ולפענ"ד כמ"ש -- ועיי"ש במנחת חינוך שהביא דהריטב"א תמה על פרש"י הנ"ל וכתב בפשיטות דכליו הוי לכ"ע רק דרבנן ופי' הש"ס דחייש שמא יצא בעצמו חוץ לתחום כדי ליקח ע"ש ולפימ"ש אין מקום לתמיהת הריטב"א על פרש"י דלרע"ק באמת אין מקום לחלק בין אדם עצמו לכלים וע' בס' עט סופר ח"ר ערך תחומין פרט ה' בשם ליקוטי רמב"ן על עירובין שכ' ג"כ אי תחומין דאוריי' לרע"ק אף בכלים דאורייתא היא יע"ש]. (ט) באלי' רבה סי' שצ"ז סק"א הביא שכתב הרוקח סי' קע"ח וא"ת בשבת ניתנה תורה ואמרי' מקול הדיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל הרי יצאו חוץ לתחום וי"ל הואיל ועננים מקיפין אותם כאלו מחיצות בני אדם וכאלו לא יצאו ע"כ ובס' תוס' שבת סי' שס"ב ס"ק י"ב הקשה עליו קושי' עצומה מעירובין נ"ה ע"ב דאר"ה יושבי צריפין אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ופרש"י דהיינו יושבי אוהלים ופריך ממחנה ישראל שהיו צריכין לילך לפנות לאחוריהם ואיך היו עושים אותן שהיו בראש המחנה בשבת עי"ש, ולפ"ד הרוקח קשה מאי פריך דהא כיון שהעננים חשובים מחיצה הרי הוא כד' אמות כדאי' ס"ס שצ"ח אלא עכ"ח דלא מיקרי מחיצה והטעם כמ"ש התוס' דף כ"ב דמחיצה שאינו עשוי בידי אדם אמרינן בי' דאתו רבים ומבטלו מחיצתא ע"ש ולחומר הנושא נ"ל דהרוקח ס"ל כמ"ש בחידושי חת"ס ז"ל לשבת דף ו' ע"א דמ"ש התוס' בעירובין דמחיצה שאינה עשוי בידי אדם לא מיקרי מחיצה היינו כגון ים והרים וגבעות, אבל ענני כבוד אע"ג דבידי שמים הוא מ"מ כיון דלצורך שעה נעשו ונסתלקו לצורך אדם ה"ל כבידי אדם ולא דמי להרים וימים ע"ש, והא דפריך בעירובין נ"ה ממחנה ישראל, היינו כמ"ש בס' דורש לציון דרוש י"ג דלמ"ד סוכות ממש ולא ענני כבוד. ענן אינו מחיצה כלל משום דכולו רוח והוא דבר שאין בו ממש עיי"ש, א"כ לר"א דס"ל סוכות ממש קשה האיך הלכו לפנות לאחוריהם בשבת, הלא לדידי' אין הענן מחיצה, אעכ"ח דלא ס"ל לר"א הך דינא דר"ה דיושבי צריפין אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם, א"כ מדר"א נשמע לדידן, וע"ז משני שאני התם כיון דכתיב עפ"י ה' יחנו כו' כמאן דקביע להו דמי וא"ש:

יו"ד כתב בתשו' רעק"א ז"ל מהדורא תנינא סי' ב' וז"ל ועל שאלת רומפכ"ת במים הנקרשים, ובעמקם יו"ד טפחים אם יש היתר לילך על גבם חוץ לתחום למעלה מעשרה לדעת הטו"ז או"ח סי' שס"ג דקרוש מבטל למחיצות כארעא סמיכתא דמי, וכ"כ המג"א שם ס"ק ל"א א"כ י"ל לענין תחומין דמודדים מגב הקרישה. אך האבן עוזר שם הביא ראי' ממתני' דאהלות דדין קרוש כדין מים, ולראי' זו כיוון ג"כ בתשו' שב יעקב סי' י"ז א"כ יש מקום להקל לענין תחומין, אף דבעמוד גבוה י' טפחים ורחב ד' יש תחומין כדאיתא בעירובין דף מ"ג הייינו התם דוקא דהעמוד חולק רשות לעצמו, כיון דרחב ד' וניחא תשמישתא להלוך עליו הוי כמו הקרקע גבוה, משא"כ בקרח, אפשר שהרבה מתפחדים לילך ע"ג ולא ניחא תשמישתא, לזה נ"ל למסקנת הגאונים הנ"ל יש להקל ג"כ לענין תחומין כנלענ"ד עכ"ל):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה