ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן שצד
א בטו"ז סק"ב הקשה על הטור דנמצא המפתח בשבת בשדה אינו עירוב הא שדה היא כרמלית ולא גזרו על שבות ביה"ש, ועיין פמ"ג בשם א"ר דהטור ס"ל דוקא ע"ת הוי מצוה ולכך ל"ג על שבות בה"ש אבל ע"ח לאו מצוה גמורה הוי, ועיין בחמד משה שכ' עוד כיון דע"ח אינו אלא להציל מאיסור טלטול דשמא ישכח ויטלטל א"כ אינו מן הראוי לדחות שבות בקום ועשה משום שמא יעשה איסור דרבנן וא"ש, ובהגהות זכרון אברהם כ' בהערת המו"ל ליישב קו' הטו"ז בענין אחר והיינו בהחילוק שכ' היד אפרים בסי' ח"ט בשם הגאון מוהר"ר העשיל דנתנו באילן השבותין מיד בשעת עשיית המצוה שהוא נוטל העירוב משא"כ במגדל שטלטול הסכין קודם שום מצוה מודה רבי דגזרו ביהש"מ ע"ש עכ"ל וא"כ ה"ה הכא אם המפתח בשדה מטלטל המפתח קודם שום מצוה ולכן אוסר הטור עכ"ל [ועיין בישועות יעקב סק"א מ"ש ליישב ד' הטור דס"ל דבשני שבותין גזרו נמי ביהש"מ, וכבר קדמו בזה בחידושי אבן העוזר לעירובין דף ל"ה ע"א, ועיין בשעה"מ לרמב"ם פ"א מעירובין הל' כ"ב שהקשה על דיעה זו (והיא דעת הרע"ב) דבשני שבותין גזרו גם לרבי בה"ש א"כ אמאי קאמר בגמ' עירובין דף ל' ע"ב דסומכוס ס"ל כרבנן דרבי הא אפי' כרבי נמי מצי אתי משום דבתרומה איכא תרתי שבותין שבות דשאלה. ושבות דהפרשת תרומה, וכעפימ"ש אבן העוזר שם דדוקא כשעובר ב' השבותין בבת אחת גזרו נמי ביה"ש אבל כשהם בזה אחר זה לא גזרו בזה בה"ש דעל כל שבות סבא לבדו לא גזרו בה"ש ע"ש, א"ש גם קושי' השעה"מ דשבות דשאלה ושבות דהפרשה ג"כ בזאח"ז הם באים ובכה"ג לא גזרו בה"ש, ועל מ"ש לעיל מפמ"ג בשם א"ר דהטור ס"ל דבע"ח שאינו מצוה גמורה גזרו על שבות בה"ש מצאתי בשעה"מ שם שכ' דהא ליתא שהרי כ' הטור כאן נפל עליו גל אם יכול ליטלו בלא מרא וחצינא כשר ואם איתא דבע"ח גזרו על שבות בה"ש א"כ אפי' ביכול ליטלו בלא מרא וחצינא אמאי כשר הא איכא בי' שבות דטלטול אבנים וכו' ע"ש, ויעיד עלי יודע תעלומות שגם אני הרגשתי בזה מיד בראותי ד' הפמ"ג בשם א"ר הנ"ל, ויותר אין להאריך כעת]:
ב אחר שכתבתי כ"ז הגיע לידי ספר חדש, והוא ס' שדי חמד חלק י"א (פאת השדה) וראיתי בו במערכת הבי"ת סימן ב' פלפול גדול בכל הנ"ל, והנוגע למ"ש לעיל:
מצאתי שנתווכח שם עם חכם א' בדין אי גזרו על שבות בה"ש היכא דהשבות הוא קודם עשיית המצוה, לפי דברי הגאון מו"ה העשיל המובא בתשו' שער אפרים, ודעתו דעת תורה נוטה דדוקא בשני שבותין הוא דגזרו בכה"ג בה"ש, אבל היכי דליכא רק שבות אחד אף דהשבות נעשה קודם קיום המצוה לא גזרו עליו בה"ש והביא ראיות לדבר, וזה דלא כמ"ש לעיל בשם הרה"ג המו"ל הגהות זכרון אברהם ביישוב קושי' הטו"ז. עוד ראיתי שם שכ' ליישב קושי' שעה"מ הנ"ל מהא דמוקי הש"ס סומכוס כרבנן ג"כ בדרך שכתבתי עפ"י דברי אבן העוזר ז"ל, וברוך שכיוונתי לדעתו הרמה. וראוי להעתיק מ"ש עוד שם כלל חדש בזה בשם ספר נחל הערבים דהא דאמרינן דבתרי שבותין מודה רבי היינו היכא דהתרי שבותין מוכרח להעשות על ידי אדם אחד כי האי דהרב מברטנורה (עירובין פ"ג מ"ג) דמי שיחתוך החבל מוכרח להחזיק הסכין בידו, אבל התם אפשר להעשות על ידי שני בני אדם דהאחד יקח מהאילן והאחד יטלטל, ובתרומה נמי אפשר דהוא מיתשל עלה ואיש אחר יתרום לא הוו אלא כחד שבות ולא גזרו, וכ' עלי' הרב שדי חמד ראה זה חדש ונכון הוא: