אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן שסב

סימן שסא

א במחבר ס"ג מחיצה שנעשית בשבת במזיד הוי' מחיצה להחמיר אבל לא להתיר לטלטל בתוכה וה"מ שלא הי' שם מחיצה תחילה אבל היתה שם והסירה וחזרה ונעשית אפי' במזיד חזרה להיתירה הראשון וכו' עיי' במהרש"א עירובין דף כ' ע"א (ובס' בית מאיר כאן הקשה גם מעירובין כ"ה ע"א) דשם מיירי במחיצות לדרבנן וקשה לפי' הרא"ש דמשמע שם דבמזיד אפי' שם לא הי' מועיל להתיר (ופשוט דקושי' מהרש"א סובב על תירוץ הגמ' כי איתמר דר"נ אמזיד איתמר ולא על קושי' הגמ' ופלא על קרבן נתנאל שבת ס"פ הזורק שתי' קושי' מהרש"א ובמח"כ לא עמד על כוונת מהרש"א) וראיתי בהגהות מנחת פתים שכתב דבעינן שאותו המחיצ' עצמה שהיתה מעיקרא תחזור עתה וממילא מיושב קושי' הב"מ מעירובין דף כ"ה בנבלעו מחיצות תחתונות ועליונות קיימות דאפי' נבלעו תחתונות בשבת מ"מ העליונות שהם קיימות עתה אינם אותה מחיצה שהי' מקודם והרא"ש תרתי בעי עיי"ש, והנה אם כי בזה אפשר לקבל דבריו, אבל מ"ש עוד שם דבזה מיושב נמי קושי' מהרש"א מעירובין דף כ' דשם ביבשו מים בשבת קאמר בגמ' מים אין כאן מחיצה אין כאן א"כ עיקר המחיצה היא בשביל המים א"כ מה בכך שבאו מים בשבת הא אינם אותם המים שהיו בתחילה, דברים אלו המה תמוהים מאוד וכי המים הם המחיצה הלא המחיצה הם הפסי ביראות רק בלי מים לא מהני מחיצות כאלו וכיון דאח"כ באו מים בשבת מה לי אם הם אותם המים או מים אחרים סוף כל סוף ע"י המים חתרו מחיצות פסי ביראות אותם שהיו בתחילה וכיון שאין כאן מחיצ' חדשה א"כ אף במזיד ליהני:

ב אמנם לענ"ד לולי דברי מהרש"א וב"מ הקושי' על הרא"ש מעיקרא ליתא דסברת הרא"ש הוא כמ"ש גם בקרבן נתנאל דלא קנסו במזיד אלא באהני מעשיו אבל אי הוי בלא"ה רה"י לא אהני מעשיו כולי האי ולא קנסו עיי"ש תה שייך דוקא כמו גבי ספינות ומחצלאות דנם בלתי מעשיו הוו רה"י לטלטל בתוכן א"כ אף שהתיר גם הטילטול מזו לזו י"ל דלא אהני מעשיו כולי האי ולכך אפי' במזיד לא קנסו, אבל ביבשו מים בשבת או בנבלעו מחיצות תחתונות דבלתי מעשיו יאסור לו לטלטל אף בתוכן יהי מדאוריי' או מדרבנן סוף כל סוף לא יטלטל בהם והוא גורם במזיד להתיר הטילטול נמצא דאהני מעשיו טובא בכה"ג גם הרא"ש מודה דקנסוהו במזיד כדי דלא ליתני מעשיו כנלע"ד נכון ופשוט ב"ה [ויעיד עלי יודע תעלומות שלאח"ז רב מצאתי תמצית הדברים בהגהות הרש"ש לעירובין]:

ג) עיין שערי תשובה סק"א בענין הלחי שנתקלקלה ובפתחי תשובה מביא דבתשו' פנים מאירות סי' ל' מתיר להעמיד ע"י גוי הלחי וכן אם נפסק החבל מותר לומר לעכבו להסיר המכשלה דלא הוי מלאכה דאורייתא, ועיין במחצה"ש לקמן סימן שס"ה בסוף הסימן ובקובץ על הרמב"ם פי"ז כתב דאם הפרצה פחות מעשר ונפסק החבל ודאי אין להתיר במלאכה דאורייתא דאין כאן מכשול דמן הדין מותר בשני פסין ע"ש עוד ראיתי בפתחי תשובה הנ"ל שהביא בשם תשו' משכנות יעקב סי' קי"א דיש ליזהר באותן העושין צורת הפתח בחבל מלמעלה ודרכו אח"כ לימתח ונכפל למטה בעיגול וגם הולך נע ונד אנה ואנה דיש בזה כמה חששות שהוא נופל למטה מהמחתות ובעינן על גביהן וכו' ועוד כיון שהרוח מוליכתו גביהן וכו' אנה ואנה ה"ל מחיצה שאינה עומדת אנה ואנה ה"ל מחיצה שאינה עומדת ברוח ע"כ נכון מאוד לעשות למעלה בדבר העומד כגון קנה חזק עכ"ל והנה מ"ש כיון שהרוח מוליכתו אנה ואנה ה"ל מחיצה שאינה עומדת ברוח, מבואר במחלה"ש כאן ס"ק כ"א ובס' תוס' שבת כאן ס"ק י"ג דאינו כן, וחידוש שבעל פתחי תשובה לא הזכיר זה:

ד כתב בתפארת ישראל על המשניות בפתיחה לעירובין וז"ל וצורת הפתח הוא שיעשה בכל מקום הפרוץ קנה מכאן וקנה מכאן עוביין משהו וגבוהים כל א' לכה"פ י"ט וקנה או חוט על גביהן וכו' ופסק אאמ"ו הג' זצוק"ל שאפי' אם כרך החוט סביב הקנה שמן הצד עד שבכריכתו העלהו על ראשי הקנים או שבתחילה הניח החוט על ראש הקנה ואח"כ כרכו סביב הקנה, כשר' דהו"ל כאלו הקנה שלמעלה עקום, ויעמיד ב' הקנים שלמטה כל אחת סמיכה לכותל, דאם הרחיק ג"ט מהכותל אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא מבטל להקנה (משבצות שס"ג סקי"ט) ונ"ל דב' הקנים שמהצדדים כיון שהם במקום מזוות לפיכך צריך שיעמידם מבחוץ ולא מבפנים מגדר דאין מזוזה רק בגלוי (ועיין רא"ש עירובין י"ד) עכ"ל ובפרט זה האחרון אי בעינן שיהיו הקנים מגולים מבחוץ עיין בתשו' חת"ס חא"ח סי' צ"ו שמצדד בזה להקל ע"ש (וגם מ"ש בשם המשבצות דצוה"פ שהרחיק ג"ט מהכותל אמרי' אוירא דהאי גיסא וכו' לענ"ד יש לתמוה ע"ז ממ"ש הד"מ בסי' שס"ג אות ב' בשם הא"ז דאם עבדי לי' צורת פתח לא אמרינן בי' דאוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא מבטלא לי' ושוב מצאתי בעזה"י שכבר קדמני בזה בס' בית מאיר לקמן סי' שס"ג וחולק שם על התבו"ש בחידושי בכור שור עירובין י"א שהוכיח מתוס' שם ד"ה איפכא דצוה"פ שהרחיק ג"ט מכותל פסולה, והוא דוחה ראייתו ע"ש שביאר בדברים מתוקים דטעם דאוירא דהאי גיסא וכו' וטעם דבקיעת גדיים חד טעמא הוא ותרוייהו צריכי אהדדי, ולכן בנוה"פ דלא אמרי' אוירא דהאי גיסא וכו' לא מזיק גם מה שהגדיים בוקעין בו, ועיין גם בס' תוס' שבת תש שס"ג סק"י שחולק נ"כ על ראי' הבכור שור. וגם בס' חיי אדם ונשמ"א כלל מ"ח חלק עליו וכדאי הם גדולים אלו לסמוך עליהם אפי' שלא בשעת הדחק. ועיין מ"ש אי"ה עוד לקמן סי' שס"ה בתשובה בענין זה):

ה ולמען לא יחסר כל אעתיק גם קצת דברים שכתוב בענין זה בס' "עורה שחר" אות צורת הפתח וז"ל, באו"ח סי' תר"ל ס"ב ויעמיד קנה כנגד הכותל משמע דצוה"פ אין צריך רוחב ד' טפחים ובס' תוס' שבת סי' שס"ב סקכ"ה כתב דלהטור בעי רוחב ד' טפחים ולהרמב"ם לא בעי כמו במזוזה ע"ש לדעת הטור צ"ל בסוכה דצוה"פ חומרא בעלמא לא בעי ד' טפחים וכמ"ש המג"א סי' שס"ג ס"ק כ"ח אהא דמבוי בעי קנה מכאן וקנה מכאן וקנה ע"ג ובסוכ' רק קנה מכאן ופס רחב מכאן וקנה ע"ג משום דצוה"פ דסוכה חומרא בעלמא ועיי' פרמ"ג סי' תר"ל, אך המקור חיים בתיקון העירוב השיג על המג"א דבסוכה הפס שהוא רחב טפח ל"ח כותל כיון שאינו רחב ג' והוי רק כמו קנה ע"ש, ואמנם ודאי כן היא דצוה"פ דסיכה חומרא היא כמ"ש הפרמ"ג סי' תר"ל לכן ל"ב רוחב ד"ט--ולפ"ז מיש המק"ח בצוה"פ אם העמיד קנ' א' אצל הכותל אף שהרחיק הקנה הב' מן הכותל כשר כמו בסוכה דהקנה אינו סמוך לכותל ע"ש ליתא דשאני סוכה דהיא חומרא בעלמא, ועוד דבסוכה ע"י הכשר הוי כמו ד' מחיצות מכח הסכך שע"ג והוי כאלו הי' כותל בצד הקנה וז"ב ועיין בכור שור בעירובין די"א דהקנים של צוה"פ יש להם כל דין לחי ובס' תוס' שבת סי' שס"ג סק"י מפקפק וע"ש בס"ק ט"ו גבי נראה בחוץ ושוה בפנים, וע"ע בס' תוס' שבת סי' שס"ה סק"כ דלהשתמש בתוך צוה"פ דינו כמו להשתמש תחת הקורה ובין הלחיים עיין שבת דף ט' גבי אסקופה ע"ש - והנה בעירובין דף י"א ע"ב אמר ר"ל צוה"פ צריך היכר ציר והרי"ף השמיטו והרא"ש כ' דבירושלמי היא פלוגתא דר"י ור"ל ע"ש ובב"י ס"ס שס"ב, וקצת יש לומר דר"ל לשיטתו בעירובין דף ל"ח ע"ב אסור להשתמש תחת הקורה אמכם תחת צוה"פ נראה דמודה ר"ל דמן האגף ולפנים ועיין במג"א סי' נ"ה סקי"א, לכך בעי היכר ציר לדעת המקום שמותר להשתמש משא"כ לדידן דמותר להשתמש תחת הקורה ממילא בצוה"פ ל"ב היכר ציר ודו"ק עכ"ל:

ו כתב בתשו' רע"ק איגר ז"ל ס"ס ל"ה וז"ל:

תו כתב מעכ"ת נ"י לסמוך בשעת הדחק בצוה"פ בצד א' קנה ובצד א' על כותל המבוי עפ"י מ"ש במקור חיים ליישב קושי' המג"א סי' שס"ג סכ"ח דהטעם כיון דאמרינן לחי מכאן ולחי מכאן בעינן שיהי' עליהם דין לחי משא"כ כותל מבוי שארכו ד"א וא"כ בסי' תר"ל דהפס רק ארכו ד"ו שפיר מהני, ומזה למד מעכ"ת דעת המק"ח דבצד א' קנה סגי, דהא בסי' תר"ל צד אחד על הפס וצד אחד על כותל הסוכה זה אינו, דהא מטעמא שכתב המק"ח דפסול על כותלי המבוי משום דבעינן שם לחי, וזהו שייך על ב' הקנים כדאמרינן לחי מכאן ולחי מכאן, אבל באמת דעת המק"ח דקושיית המג"א מסי' תר"ל ס"ב, וע"ז תירץ שפיר דהתם צד א' על הקנה וצד א' על הפס טפח, וכדדייק בלשונו פס טפח, והיינו בסעיף ב' ולא כדעת מעכ"ת בשמו פס ד"ט, זהו כוונת המק"ח אבל קושטא דמלתא דקושיית המג"א, מסי' תר"ל ס"ג, וע"ז באמת אין מספיק תירוצו [ומיושב בזה דרמז המג"א על ס"ג ולא הקשה במוקדם מסעיף ב'] ועיקר הדין כדעת המג"א דבשני צדדים בעי קנים ופשוט עכ"ל:

א במש"ל סוף ענף ד' בענין צוה"פ רחוק ג"ט מכותל מצאתי כעת גם בתשו' רע"ק איגר סי' י"ח שחולק על הבכור שור וכיון בהרבה דברי' לדעת הגאון בית מאיר ז"ל אלא דמדחה ראי' הבכו"ש מתוס' עירובין באופן אחר אמנם להלכה למעשה נראה דעת הגאון רעק"א שאין להקל בזה אלא בשעת הדחק כנראה טעמו ונימוקו יען שכבר הורה זקן הגאון בעל תבו"ש להחמיר (ועיין בזה עוד בס' ישועות יעקב סי' שס"ג אות ה' גם עיי' בתשו' מהר"מ שיק א"ח סי' קס"ח ושם כתב אדמ"ו הגאון זצ"ל אעפ"י שיש לדחות הראי' אין כחו לחלוק על רבינו המובהק בעל התב"ש ז"ל כי רב כחו וכ"ש שגם הפמ"ג הסכים עמו בסי' שס"ג, אמנם נראה דאם הצוה"פ עומד מצד אחד סמוך לכותל ורק מצד אחד עומד מן הכותל בכה"ג איכ"ל דמהני גם להתבו"ש, ובמחכ"ת של אדמ"ו הגאון זצ"ל דבריו תמוהים בעיני דאיך נוכל לומר דגם התבו"ש מודה בזה א"כ הדק"ל אמאי לא מוקמי תוס' בכה"ג שעשה צוה"פ מצד א' רחוק מן הכותל ומצד ב' סמוך לכותל דמצד צוה"פ מהני ומצד לחי לא מהני עיין שם בחידושי בכור שור וצ"ע ודוק, ועיי"ש בתשובות אדמ"ו זצ"ל סי' קס"ז בענן השלאגבוים השכיח אצל הוכ ים שקורין (מויטהען) אם מהני לצוה"פ, ובס' פתחי תשוב' ציין תשו' בנין ציון סי' כ"ו וכ"ז שדיבר בענין זה):

שוב ראיתי בהגהות מנחת פתים לקמן סי' שס"ג שכ' בזה"ל ועי' בשע"ת סק"ג דלשיטת התב"ש דאם הקנים רחוקים ג"ט פסול היינו דוקא ב' הקנים אבל כשרק צד א' רחוק כשר וע' שו"ת ארי' דבי מיאא' סי' ה' שחולק עליו דלשיטת התב"ש צריכין שניהם להיות בתוך ג"ט למבוי יעו"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה