אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן שנח

סימן שנז

א במחבר ס"ט וס"י הזרעים מבטלים הדירה כתב בתשו' חסד לאברהם מהד"ת או"ח סי' ל"ז דה"ד בימות החמה אבל בימות החורף שניטלו משם הזרעים חזרו המחיצות למקומם ויש להם דין הוקף לדירה ומותר לטלטל ממנה לבית בלי גימגום יעו"ש, וכן כתב גם תשובת בר ליואי או"ח סי' י"א עיי"ש: (ב) בהגהות מנחת פתים מביא בשם שו"ת מהרי"א הלוי מהגאון אבדק"ק לבוב זצ"ל ח"א סי' ר"ב שהעלה דאם זרעו דשאים אינו מבטל הדירה דדמי לאילנות וקרא כתיב בנאות דשא ירביצני ובחצר בודאי יש לסמוך ע"ז בצירוף ספיקת הרא"ש דאפי' זרעים אינו מבטל דירת חצר ועיין בס' עורה שחר אות קרפף ודו"ק]:

ג בשו"ת פרי תבואה סי' ט' חולק על חכם אחד שאסר לאדם שהי' לו גן סמוך לביתו ממש לטלטל בו בשבת מחמת שהוא יותר מבית סאתים והזרעים מבטלין המחיצות והוא העליהו להיתר בלי שום פקפוק, והגאון בית מאיר ז"ל כאן כתב עליו דטעה בתרתי וסיים שאין בדבריו ממש והגנה אסורה כדהורה החכם יעו"ש: סימן ש"ס (א) ברמ"א ס"א עכו"ם אינו מצטרף לשיירא וי"א דה"ה קטן אינו מצטרף ז"ל הב"י כאן:

כתב הרמב"ם בפי"ז שאין הקטן מצטרף להשלים לשיירא וכתב ה"ה דהכי איתא בירושלמי (פ"א דעירובין הלכה י') אין שיירא פחות משלשה אין העכו"ם משלים בשיירא קטן מהו שישלים בשיירא ונקטה הרמב"ם לחומרא ולא ידעתי למה דהא קיי"ל כדברי המיקל בעירוב וא"כ בספיקו נמי נקטינן להקל עכ"ל וכתב בביאור הגר"א דמה"ט השמיטו בשו"ע, אמנם הגאון הר"ש קאיידנאוור בתפארת שמואל הגהות על הטוא"ח כ' שגם הרשב"א בסי' ע"ה כ' דראוי לחוש לדברי הרמב"ם ואפשר דבעירוב קיי"ל כדברי המיקל ולא במחיצות וכמ"ש בדף פ"א ע"ב גבי ר' יודא ע"ש וכ"כ בקרבן עדה לירושלמי שם וכן מצאתי בס' יד מלאכי כללי הה"א אות קפ"ד בשם הריב"ש ס"ס ת"ה והריטב"א ריש פ"ט דעירובין הלכה כדברי המיקל בעירוב דוקא אבל לא במחיצות וא"ש קושיית הב"י ועיי"ש עוד ביד מלאכי בשם הב"ח או"ח סי' שצ"ח וסי' ת"ד דבבעיא דלא אפשיטא לא אמרי' הלכה כדברי המקיל בעירוב דדוקא בדאיכא מאן דמקיל ואיכא מאן דמחמיר אית לן למימר כדאי הוא ר' פלוני לסמוך עליו באיסור תחומין דקיל אבל היכא דליכא מאן דשרי ומספקא מילתא לכולהו רבנן אין בידינו להקל ע"ש, ולפי הכלל הזה נמי מיושב קושי' הב"י דכאן הוי בעי' דלא איפשטא וצדקו דברי הרמב"ם:

ב ובס' ישועות יעקב תירץ דבאמת הא דעכו"ם אינו משלים הטעם משום כיון דמותר לו לטלטל שם אף בלי היקף מחיצה כלל אינו נכנס בגדר שיירא דנימא דבשבילו התירו מחיצות כאלו, ולפ"ז מהראוי דאף בקטן כיון דקיי"ל קטן אוכל נבילות אין מצווין להפרישו ואינו בכלל חיוב שמירת שבת כלל ממילא ג"כ אינו נכנס בגדר שיירא ולכך סובר הרמב"ם דקטן ג"כ אינו משלים לשיירא, אמנם הירושלמי סובר קטן או"נ מצווין להפרישו לכך מיבעי' לי' קטן מהו שישלים עיין שם ולדעתי נכון יותר לומר דסתם ירושלמי ר' יוחנן הוא ואיתא בש"ס דיבמות קי"ד ע"א דר' יוחנן ספוקי מספקא לי' אי קא"כ ב"ד מצווין או אין מצווין להפרישו ע"ש, לכך שפיר קמבעי' לי' קטן מהו שישלים, אבל למאי דקיי"ל קא"נ אין מצווין להפרישו ואינו בכלל חיוב שמירת שבת כלל דנימא דבשבילו התירו מחיצות הללו לכך פוסק הרמב"ם דאינו משלים לשיירא וא"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה