ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן שמב
(א) במג"א נסתפק אם במ"ש בה"ש נמי לא גזרו משום שבות דשאני אפוקי יומא מעיולי יומא דמספיקא לא פקעה קדושה, עיין בס' כרם שלמה יו"ד הל' מילה בדיני בה"ש שהראה לעיין בס' תו"ש ובס' שעה"מ פכ"ד משבת ה"י שהעלו מתוס' דעירובין דף ל"ד ע"א דגם במ"ש לא גזרו בה"ש וכ' התו"ש שכן מוכח עוד מצחות אריכות לשון רש"י שבת דף ח' ע"ב ד"ה ורבי היא וכו' ע"ש. ועיין בתשו' שואל ומשיב מהד"ת ח"ג סי' קכ"ה אריכות בזה, ועי' עוד בס' הקובץ על הרמב"ם פ' כ"ד מה' שבת ה"י מ"ש בזה והנה תוספות חדשים פ"ב דשבת משנה ז' הבין דמו"ש חמור בה"ש משום חזקת היום, והגאון המסדר שו"ת פרשת מרדכי סי' ג' כ' לפי הסברא ל"ש בזה חזקה כלל דדוקא בס' מקרה אוקמינן אחזקה דלא נשתנה מחזקתו מגזה"כ דנגע אבל ס' של בה"ש הוא ספק המתחדש בכל יום דבכל יום ויום יהי' לנו ספק בבה"ש ס' יום וס' לילה ואיך יבררו השתא לנידון א' הלא למחר יחזור הספק למקומו וגם יקשה על חזקה זו הרבה עיין שבת דף ל"ד ע"א (עיי' שו"ת שו"מ הנ"ל) ע"כ עיי"ש, ובתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' קמ"ח כתב ג"כ דלא שייך חזקת יום, דהרי ידענו דביום יש שעות ורגעים שהם יום וגם יש שעות ורגעים שהם לילה וכל שעה וכל רגע הוא בפ"ע ואם מספקא לן אי גם אותו רגע הוא יום ל"ש לומר דאוקי אחזקה דכל רגע. הוא זמן בפני עצמו ועליו אנו מסופקים אם הוא מהשעות והרגעים שהם יום או מהשעות ורגעים שהם לילה ע"ש וע"ע בס' בית מאיר אהע"ז בתשו' צלעות הבית סי' ב' מ"ש בזה: