אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן שלד

סימן שלג

(א) במחבר ס"א נפלה דליקה בשבת אם הוא בלילה קודם סעודה יכול להציל כדי מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה וכו', כ' בס' תוס' שבת סק"א הראוי לבהמה לבהמה משום דאסור לאכול קודם שיתן מאכל לבהמתו ולכך מציל גם לבהמה מזון ג' סעודות כך מ"כ עכ"ל. מכאן נפשט ספיקו של הגאון בעל כתב סופר בתשו' לאו"ח סי' ל"ב (ומובא בפתחי תשובה לעיל סי' קס"ז) דבשבת ויו"ט דמצוה לאכול אפשר דאין איסור לאכול קודם לבהמתו ונפ"מ לענין הפסק ע"ש. ובהמ"כ שהביא תוס' שבת הנ"ל מבואר להדי' דגם בשבת אסור לאכול קודם לבהמתו וחידוש בעיני שהגאון בעל כ"ס לא ראה זאת:

(ב) במחבר ס"ח ולובש כל מה שיכול ללבוש, כתב הרמב"ם בפכ"ג מה' שבת הלכה כ"ה לובש כל מה שהוא יכול ללבוש וכו' ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ע"ש. וקשה דהא במשנה שבת ק"כ ע"א נקט בבגדים בואו והצילו עמי, ובגמ' מפרש מ"ש הכא דקתני לכם ומ"ש הכא דקתני עמי ומשני גבי מזונות קתני לכם משום דלא חזי לי' אלא מזון ג' סעודות, וגבי לבושים קתני עמי משום דקחזי לי' לכולי יומא, והרמב"ם נקט גם גבי לבושים לשון לכם וצ"ע (ונהירנא שראיתי בתשו' שואל ומשיב שהקשה לו כן אביו הגאון מו"ה ליבוש נאטהאמאהן זצ"ל וכעת אינו לפני):

(ג) בטו"ז ס"ק י"א הביא בשם המרדכי טעם למה לא כתיב במגילת אסתר שום אזכרה, ועיין מ"ש עוד טעם בזה בס' לוית חן פ' תצוה, וכבר העתיקו בס' תוס' שבת כאן ס"ק כ"ו ע"ש:

(ד) ברמ"א סעי' כ"ו אם היו בטוחים בודאי שלא יהי' להם סכנה בדבר אסור לכבות, וכ' בהגהות זכרון אברהם אם יש בעיר יולדת או חולה שיב"ס שאינו יכול לישן מחמת אימת הדליקה או מכבד חליו ע"י הדליקה נ"ל דמותר לכבות כדלעיל סי' רע"ח עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה