ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן שכה
(א) במג"א סק"ט בשם התוס' דמוקצה מותר בהנאה עיין מ"ש בזה לקמן אי"ה בסי' תק"ט לסוף הסימן:
(ב) במחבר סעיף ט' אם הוא ספק אם הובא מחוץ לתחום אסור וכו' אבל עכו"ם השרוי עמו בעיר ופירות המצויים בעיר אין לחיש מספק ואפי' אם יש לעכו"ם ב' בתים וא' מהם בתוך התחום תולין להקל בד"מ לקמן סי' תקט"ו אות ד' השיג ע"ז כיון דיש לעכו"ם בית א' מחוץ לתחום אמאי לא ניחוש שמא הובא מחוץ לתחום, ובא"ר כאן תי' דטעם המחבר דמקיל הוא משום דאמרי' חזקה כאן נמצא וכאן הי' ע"ש. ולפמ"ש הטו"ז והמג"א לקמן סי' תקי"ג דלא אזלינן בתר רובא בדשיל"מ א"כ כ"ש דלא אזלי' בתר חזקה בדשיל"מ דהרי רו"ח רובא עדיף א"כ מה מהני כאן חזקה דכאן נמצא וכ"ה, וצ"ל כיין דאיכא תרתי למעליותא, דהיינו קרוב וגם חזקה דכאן נמצא וכו' לכך מקילינן בכאן, ומוכח מזה דחזקה וגם קרוב עדיף מרוב ונפשט ספיקו של הפמ"ג דכאן בזה ודו"ק היטב:
(ג) בענין מה שרבים מקילין לילך לבית הקאפעע של עכו"ם ולשתות קאפעע בשבת, מי שיראת ה' נוגע בלבבו ימנע מזה, עיין תשו' שבות יעקב ח"א סי' י"ב (ורמזו הבאר היטב כאן סק"ו) ובקונטרס קדושת שבת להרב מו"ה מנחם נווייארה (הנספח לס' מכתב לחזקי' על סדר הגט) האריך להחמיר גם משום בישול עכו"ם ואף דהפר"ח ביו"ד מקיל בזה מ"מ הכנה"ג מביא בשם האר"י ז"ל דיש לאסור משום בישול עכו"ם ע"ש (וכ"כ גם בתשו' פנים מאירות ח"ב סי' ס"ב ע"ש):
(ד) אי רשאין לעשות פרע, נומעראציאן על מכתבי עתים (צייטונגען) הנדפסים בשבת ומדפיסין גם בשביל הישראלים, עיין בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' קכ"ג ומסקנתו דאסור אלא א"כ יפרש לו הישראל שבשבת אינו רוצה בהעלים דהרי בלא"ה אסור להישראל לקרות צייטונג בשבת ואם הגוי ישלח לו אחר השבת הגוי אדעתא דנפשי' קעביד, דהרי יש שהות להדפיס במוש"ק אם הוא אחר בכדי שיעשה מותר ע"ש. אמנם בתשו' מחנה חיים ח"ג על או"ח סי' כ' מצדד להתיר לקרוא אותן הצייטונגען בשבת אמנם סיים לבסוף ח"ל. אבל פשיטא ירא אלקים לא יקרא צייטונג בש"ק כלל וכן אני נזהר מעולם שלא להביט בש"ק ולא דברתי רק נגד המון עם סוחרים עכ"ל ע"ש: