אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן שג

סימן שב

(א) ראיתי בס' קיצור שו"ע כלל פ"ד שהאריך לאסור לישא גאלדענע אוהר עם גאלדענע קעטטע בשבת במקום שאין עיכוב, וטעמו משום דהאוהר ל"ה תכשיט כיון שנושא אותו בתוך הטאשע והוא מכוסה והשלשלת זהב ג"כ בטל לגבי האוהר שהוא העיקר ע"ש, וכ' שכ"כ גם בתשו' דברי חיים להגאון מסאנז זצ"ל, אמנם בס' ל"ש מביא דבתשו' שואל ומשיב מהד"ק ח"ג סי' ל"א מתיר. והנה אף שדברי קיצור שו"ע נראים ברורים לדינא מ"מ נ"ל ללמד זכות על המקילי' וסומכים אהיתירא דשואל ומשיב הנ"ל, כי עיקר הסברא הנ"ל דאוהר שהוא מכוסה בתוך הטאשע לא מיקרי תכשיט אינו מוסכם לדעתי, דודאי אין להכחיש דאוהר של זהב הוי תכשיט ומה שנושאין אותו מכוסה בתוך הטאשע משו"ה עדיין לא אבד מיני' שם תכשיט דכיון דעיקרו עשוי לכך לשאת אותו בתוך הטאשע שפיר מיקרי תכשיט אף שהיא מכוסה, וה"ז דומה למ"ש התוס' שבת לעיל סי' ש"א ס"ק ל"ח וז"ל, מ"ש המג"א כאן דמה שנוהגין החשובים לשאת מקל בידם לכבוד אסור לצאת בו בשבת דגם תכשיט אסור לישא בידו ממש כו' מיהו אין מוכרע דשאני הכא דעיקר עשוי לכך לישא אותו בידו ושפיר מקרי תכשיט אף לישא בידו עכ"ל וה"נ דכוותי' כנלע"ד לימוד זכות קצת על רוב העולם שנהגו היתר בזה:

(ב) במחבר סעי' כ"ז אסור לסרוק במסרק בשבת וכו' ובמג"א בשם הריב"ש דאפי' א"צ לשער הנתלש איסורא וחיובא דאורייתא איכא אמנם לקמן סי' ש"מ הסכים להתוס' והרא"ש דהיכא דא"צ לשער הוי מלאכה שאצל"ג ואינו אסור לדידן אלא מדרבנן ומה"ט כתב בהגהות חת"ס ז"ל כאן דעתה בעו"ה שנתקלקלו בנות ישראל ונושאי' מסרק על ראשם בשבת ואינם שומעים וכיון דליכא אלא איסור דרבנן מוטב שיהיו שוגגים וכו' ע"ש ועיין בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' קכ"ח שכ' דאף דדינם כעבריינים אבל חלילה לנו לומר דהם כגוים גמורים לעשות יי"נ במגעם ודלא כדעת החכם השואל שרצה לומר דבנות הסורקות שערותיהם בשבת הוי דינם כמחלל שבת בפרהסי' דעושה יי"נ במגעו ע"ש, ובתפא"י ריש מועד במלאכת הגוזז כתב אסור לסרוק במסרק כו' אבל (בבירסטע) רכה מיוחדת לשבת, מותר:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה